שרשור שרוול

קוב י d1

New member
נשירת שיער
תופעה ידועה אחרי ניתוחים להגבלת /קיצור קיבה ,זה נובע בגלל מחסור בויטמינים ,בגלל תזונה לא נכונה .אצלך כנראה גם לטיפול שקיבלת בטיפול נמרץ יש השפעה על נשירת השיער,
תנסי את כדורי האבץ לא צריך לשלול מראש כל טיפול ,תכנסי לסופר פארם יש להם הרבה תרופות לתופעה הזאת ,אין לך מה להפסיד רק להרויח
כמו כן הרשי לי להפנות אותך לפורום המשורוולים פה בתפוז ,תתיעצי גם שם .

הרבה בריאות
קובי
 

אופירA

New member
מנהל
אחרי ניתוח שרוול מצוי מאוד שתהיה נשירת שיער משמעותית
בגלל הרזיה מהירה.
אין לי מושג אם זה בגלל ההסתבכות והתרופות באשפוז, אבל זה גם לא משנה.
מה שחשוב זה לדעת כמה ירדת בחצי השנה האחרונה מאז הניתוח, ומה הנתונים שלך (גובה ומשקל וגיל) לפני הניתוח.
את כדורי האבץ כדאי לך לקחת, גם אם זה לא ממש עזר למי שזה לא עזר לו. בכל הנוגע להמלצות רפואיות, אני "אוהבת" במיוחד המלצות מסוג "קראתי", "אמרו לי" ודומיהן...
ההצעה הטובה ביותר שלי היא סבלנות. הנשירה אמורה להיעצר עד שנה לאחר הניתוח, והשיער אמור לצמוח מחדש. אם חס ושלום זה לא קורה באופן משביע רצון, יש להתייעץ ברופאים המטפלים בבעיה זו, ואם גם הטיפול הרפואי לא עוזר - הברירה היא השתלות שיער מקצועיות (תשאלי את מנהלת פורום "משורוולים" כי אני לא יודעת איך קוראים לזה. היא עשתה זאת בהצלחה רבה רבה רבה).
 

אופירA

New member
מנהל
לכן חשוב לקרוא על השלכות הניתוח כמה שיותר לפני הניתוח
הדיכאון צפוי ואינו מוזר כלל וכלל. הוא מפתיע אותך כי לא למדת על הנושא, אך הוא אינו מפתיע כלל בנסיבות שאת מתארת, ותוקף לא מעט מהמנותחים.
הסיבה שחשוב ללמוד על כך טרם הניתוח, היא כדי לא להיות מופתע ומבוהל. כאשר אין מפחדים מהקורה, אלא צופים אותו, מצליחים להשיג את אורך הרוח הדרוש כדי לעבור את התהליך הזה, שהוא תוצאתי, זמני וחולף.
המוכנות ואורך הרוח עשויים גם למנוע את הופעת הדיכאון. ידע הוא כוח, ולכן חשוב לדעת את הדברים מראש, כדי לא לפחד.

את מתארת שהיית שרויה בפחד גדול לפני ואחרי הניתוח. לכן הדיכאון יותר מסביר לאחר תקופה של פחד. הפחד מתפוגג לא בלי להשאיר אחריו סימן. לכן אני מעדיפה שאנשים ילמדו להתמודד עם הפחד ע"י עידוד ותמיכה קודם הניתוח, וכן ע"י כדורי הרגעה ושינה כדי לתת לגוף והנפש את הכוחות והעזרה הדרושים להם, כדי לא להיפגע.

ולכן כעת, כשאת סובלת מאנרגיות נמוכות, חשוב שתנוחי ותהיי ב"חופשה" מהאינטנסיביות של החיים. תתני לעצמך להרגיש "חולה" ולנוח כדי להחזיר כוחות. אל תילחמי בחולשה.

אני לא יודעת מי אמר לך שבשבוע הנוזלים אסור סוכר. זה לא נכון כלל. את צריכה לעזור לעצמך ע"י חלב וסוכר. להיות צמודה לפורום "משורוולים" השכן, ולשמוע כל עצה שיש לכל משורוול בהווה ובעבר בנוגע להקלת הוראות התזונה בימים הראשונים.
לפעילות גופנית אין מקום כרגע, אלא אם כן הטיולים בחיק הטבע מיטיבים עם נפשך ומעודדים אותה, ומחזירים לך קצת אנרגיות. אין לעשות פעילות גופנית נגד הרצון והחשק, ובלי אנרגיה.

את המחשבות על הרחמים העצמיים תסלקי ע"י אמירות פנימיות של חיזוק: "זה זמני בלבד, זה תקופה קצרה, את יכולה לעבור את זה, את תצליחי. עוד קצת סבלנות. לא לדאוג, הכל יהיה בסדר".

כמו כן מותר לנו להחליט שאנו רוצים שינוי בחיים שלנו. לא רוצים שהאוכל ינהל את רוחנו ונפשנו. לא רוצים שהוא יהיה מרכז העולם, שהחיים יהיו ארוחות ומסעדות והנאות של חתולים. רוצים יום אחד להיות בני אדם, שאוהבים גם אהבה ועזרה לזולת בשמחה. גם נהנים מהאוכל, אבל לא כמו גרגרנים אלא כאנשים בעלי כבוד עצמי, האוכלים לאט, מעט, לשובע ועם שליטה עצמית מכבדת על תאוות העיניים והחיך.
נכון שכרגע השינוי קיצוני וקשה במיוחד, אבל זה ירידה לצורך עלייה. זה שינוי לצורך נרמול, זה שינוי זמני שיחלוף מהרה.
ותוסיפי סוכר ושומן כמה שמותר, כדי לא להפוך את השינוי לעוד יותר קיצוני ממה שמוכרח. ויאללה - עברי למשורוולים!
מקווה שעודדתי במעט.
 
עידוד לשירלי
בנוסף לתשובתה המפורטת של אופירה, אני יכולה לכתוב לך מנסיון של 4 שנות שרוול.
לשמחתי לא חוויתי דיכאון כפי שאת מתארת שעובר עלייך, אך שמעתי על כאלה שהיו בדאון ברמה כזו או אחרת...
אני חושבת שזה טבעי מאד מה שאת מרגישה כעת כשהכל עדיין טרי כל כך. אבל לדעתי זה מצב זמני בלבד שיחלוף לו עם הזמן,
. מי סיפר לך להזהר מדג סלמון?.. עוף?... מי מנסה להפחיד אותך?..
כעת את כמובן רק יכולה לפנטז על אותם מאכלים שניחמו את כולנו השמנים. את צריכה להתקדם בתזונה לפי מה שקיבלת בהוראות השיחרור מהניתוח. זה לא קל בהתחלה, אבל הזמן עובר ועוד מעט בכלל תשכחי את מה שאת כותבת כאן. חישבי על המטרה לשמה עברת את הניתוח וחישבי על התוצאה שמצפה לך בסופו של דבר.
אני יכולה לספר לך ממרום 4 שנות וותק, שאני אוכלת ה כ ל ! זה אמנם קורה בהדרגה, אבל בסופו של דבר אם הכל עובר כשורה, משורוולים יכולים להנות ממגוון המזונות.
אני יוצאת למסעדות ובתי קפה, ונהנית מהאוכל בכמויות שפויות.
שירלי, אם הצעידות הקצרות עושות לך טוב על הנשמה, אני ממליצה לך להמשיך בהן. כמובן להקשיב לגוף, לא להגזים, לאט לאט , לזמן קצר, ובהדרגה להעלות את משך הזמן. גם אני טיילתי כל יום כרבע שעה ליד הבית מיד כשחזרתי מביה"ח.
מקווה שתצאי מהדיכי שלך בקרוב מאד, אך ממליצה לך במקביל אם זה לא משתפר,אולי להצטרף לקבוצת תמיכה, או לשוחח עם איש מקצוע..
בנוסף כפי שאופירה רשמה, אני מפנה אותך לפורום משורוולים השכן, בו תקבלי גם כן תמיכה, ותזכי להתייחסות לכל שאלותיך.
בהצלחה.
 
ואני חשבתי שאני ה"מסכנה היחידה"
שירלי אני 10 ימים לאחר שרוול ומרגישה בדיוק כמוך! פחד יותר מדיכאון וכל היום הראש שלי רק חושב מתי הוא יחזור לזלול. הבעיה היחידה היא המוח שלא מרפה! רק חושב מתי הוא יוכל לאכול. זה מתסכל וגם כשאני מעודדת את עצמי בכל מיני דרכים זה שוב קורה ואני שוב מחכה מתי אוכל לאכול. כשאני רואה שאכלתי רק 2 כפיות ונישאר עוד, וואו המוח צורח, כי "אסור לזרוק אוכל". אני מחזקת אותך ומאימנה שכשתראי את עצמך במראה עוד תקופה וכשתאכלי
עוד חודשיים לאכול רגיל יהיה בסדר. אני בדיוק מחפשת להרשם לקבוצת תמיכה שתעזור בפן הפסיכולוגי כי לזה באמת לא הוכנתי, לא אני ולא את. מה שעוד עוזר זה הזיכרונות על האומללות שלי בתור שמנה מאמינה שזה ידרבן. אני אישית נרשמתי לחדר כושר ומאמינה שכשאתחיל להתאמן (כשיאשרו לי שאפשר להתחיל) אז דעתי תוסח ולא תחשוב רק מתי אפשר לאכול.
מליצה לשתינו טיפול פסיכולוגי, זה יעזור.
 

אמאלה71

New member
קבוצת תמיכה

חמי עבר לפני 3 שבועות ניתוח שרוול , הוא מתעניין בקבוצת תמיכה , אשמח להמלצות . ( אני כותבת בשמו כי עדיין אין לו חשבון בפורום ) . תודה .
 

gilinka8

New member
תסבירי לי בבקשה אם הורמון התאבון מר גרלין נגדע... לפחות בחודשים הראשונים למיטב ידיעתי. אז מאיפה בכלל מגיע החשק לאכול?
 

gilinka8

New member
שאלה לאופירה אופירה את פשוט נהדרת! קוראת את תשובותיך לאחרים בשקיקה! שאלה לי אליך: אם לאחר ניתוח הורמון התאבון גרלין מופחת בהרבה ולא מרגישים תחושה של רעב בחודשים הראשונים. אז מגיעות מחשבות על אוכל ובכלל געגועים לאוכל ואומללות שכזאת?
(נ.ב. בעז"ה מיועדת לניתוח שרוול בעוד שבועיים).
 

viper56

New member
חיפוש קבוצת תמיכה באיזור כפר סבא

שלום,
מנותח שרוול בן 6 שבועות,מעוניין להצטרף לקבוצת תמיכה באיזור כפר סבא.
תודה.
 

קוב י d1

New member
קבוצות תמיכה

אני ממש לא מכיר,אשמח להפנות אותך לפורום המשורוולים באתר תפוז השכנים שלנו ,אולי שם יודעים.

קובי
 

anati43

New member
מגיע מההרגל שלנו לאכול הרבה ולחשוב הרבה על אוכל.
 

חני ש3

New member
מצטרפת לשאלה. מחפשת קבוצת תמיכה בכפר סבא, שבוע אחרי שרוול.

תודה.
 

חני ש3

New member
מה עם קבוצת תמיכה באזור השרון בכלל?רעננה?הוד השרון?הרצליה?

תודה.
 

קוב י d1

New member
תמיכה

לא ידוע לי על קבוצות תמיכה ,אשמח להפנות אותך לפורום משורוולים השכנים שלנו בתפוז ,אולי מי שהוא יוכל לעזור.




קובי
 

גלית 1967

New member
יש בהחלט קבוצה של


אביגיל בכור-חפשו אותה בגוגל או בפייס
מתחילה קבוצה ב10.3
 

ore14

New member
אביגיל בכור

אני מחפשת קבוצה בצפון. מישהו יודע??
 

אופירA

New member
מנהל
לכל הבנות/נשים המקסימות בשרשור הזה
ענתי ויעל הוותיקות והמעולות, וכל האחרות -
תודה שאתן כאן
. תמשיכו לעודד ולתרום ידע. הוא כל כך חשוב לאנשים השואלים.
 
למעלה