אם סברה בישלה את הדייסה הזאת אז רק שלא יקבל קלקול קיבה
איזה מסכן ואיך שהרוזנת אם המצב רוח הטוב שלה באה לאלכס רק כדי לאיים עליו שיוכל את הדייסה ועד לא יקבל שום אוכל ובסוף גם שתייה לא, רק שיוכל את הגועל הזה. מזכיר זכרונות של אלונסו מהאומץ לאהוב בילדות, שלאחר מות אביו שאיסדורה רק שמעה שהמרק לא טעים לו וביקשה להכין לו אותו כל יום, אבל אם פליפי עצמו לא חושד שהוא לא הבן שלו, לא ברור למה הוא כל כך מנוכר לו?
וגם אם אפונסו אחרי שהיא מבקשת ממנו לדבר כי היא במצב רוח טוב והוא מבקש משרה ניהולית, היא משפילה אותו ודרכו את ז'ילדה במשרת משרת אישי בטענה שהוא חי על חשבונה כל הילדות. אפילו ז'ילדה המומה שאחרי שהסכימה שהוא ילמד פתאום נותנת לו בעיטה כזאת. ואם כזאת הרוזנת כשהיא במצב רוח טוב שמוכנה לשמוע משרתים ולהיות עם אלכס, אז כשהיא במצב רוח... לא פלא שרצתה שבנטו יחזור, היא צריכה משרת כמה שיותר אכזר, אפילו ז'ילדה לא מספיק מכשפה בשביל הבוסית.
הכומר והנזירה רק החמירו את המצב שנתנו לה להבין שאימה על ערש דווי, אחרי זה בטוח שהיא לא מוכנה לעזוב בידיעה שאולי לא תראה את אימה שוב. כנראה הפחד שלהם הוא בדיוק מה שהתקווה של פדרו, שאם אמיליה תמות כבר לא יהיה מה שיכריח את ליביה להפוך לנזירה. ובסוף היה נראה שאמיליה שלא יודעת כמה זמן נשאר לה מוכנה לספר לליביה הכול.
יותר הרגה אותי סלומה שמחתה על כך שמאסימו הביא את הרוזן בהפתעה ובדיוק יצא כך שביאנקה לא במצב לדבר איתו ומאסימו עונה לה שקודם היא בוכה שהביאו את הרוזן כשהן לא בבית ועכשיו היא בוכה שכן הביאו אותו כשהן בבית.
