היא צודקת...
רק עכשיו ראיתי.
אני דוקא נהנית לרוץ בשטח לבד ועושה זאת די הרבה. אבל גם אצלי יש כמה מגבלות- בדרך נוף כרמל אני מעדיפה שלא לרוץ או לרכוב לבד, כי כבר ראיתי שם כמה פרצופים שנראים חורשי מזימות (וגם שמעתי שמסתובבים שם מדי פעם שב"חים). בשאר חלקי הכרמל אני פחות מוטרדת, אם כי כבר מצאתי את עצמי בבקעת אלון לבד, מביטה לכל הכיוונים ואומרת לעצמי, שאין בעיה להעלים אותי שם, אז רצתי מהר אל העליה הראשונה שתיקח אותי לעוספיה...
במסלולי הסינגלים שלי אינני חוששת. מקומות שהגישה עם רכב אליהם היא בלתי אפשרית- פחות מסוכנים בעיני. אני מניחה שרצים ורוכבים מגיעים לשם למטרות ספורטיביות.
ישנם מקומות נוספים שבהם אני מרגישה ממש בטוחה לרוץ או לרכוב לבד- בשבילי הכורכר לאורך החוף, ביער עופר ובבקעת כרם מהר"ל, ביערות הזורע והקיבוצים.
אולי אני סובלת מעודף בטחון (ואין לו בסיס, אני חסרת נשק, כלב או הכשרה בהגנה עצמית), אבל זו אני. לא אחפש צרות בכח, אם אני מבחינה ברכב חשוד או בפרצופים לא נעימים, אשנה מסלול ולא אתעקש להיתקל בהם. בעקרון אני רצה ורוכבת רק באור יום, כך שנראה לי שאלה שעות בטוחות יותר.
