כל הגנים בארה"ב הם פרטיים.
אין לי מושג לגבי ניו יורק.
אני לא הייתי שולחת את הילד שלי לגן ישראלי כי מבחינתי היתרון בחיים בארה"ב זה האפשרות שלו לקבל גיוון של אנשים ממקומות שונים, דתות שונות, מנהגים שונים, מוצא שונה, ואני לא הייתי רוצה לשמור אותו ב"גטו" יהודי. אולי אם הייתי מגיעה לתקופה מוגבלת ויודעת שאני מתכוונת לחזור לישראל אח"כ ולא הייתי רוצה שילמד אנגלית, אבל זה לא המצב שלנו. הוא גר בארה"ב וימשיך לגור בה, ולכן חשוב לי שידע אנגלית טוב. לשלוח לגן ישראלי אומר שהוא יפספס את לימוד האנגלית בשנים שזה הכי קל לו והכי פשוט. הוא עכשיו מדבר חופשי ומצויין גם עברית וגם אנגלית, ואם הייתי שולחת אותו לגן ישראלי הוא לא היה מדבר עכשיו אנגלית מצויינת כמו שיש לו. אז אני מניחה שזה עניין של השקפה ואידיאולוגיה, כי אני בטוחה לגמרי שיש הרבה הורים שלא יסכימו איתי.
לגבי השאלות שלך למעלה - אני עונה לך לגבי הנסיון שלי. כמו שתראי זה מאוד שונה ממדינה למדינה ומגן לגן. לא קראתי את כל ההודעות מעלי אז אולי אני חוזרת על דברים שרשמו.
הבן שלי לא היה בגן ישראלי, אבל יש לי קרובת משפחה גננת, שכל פעם שהיא מבקרת אצלנו היא רוצה להתעלף מרוב ההבדלים ומרוב איך שכאן הרבה יותר טוב (לדעתה). כאן הגננות לא צריכות להתעסק עם צ'קים, עם נושאים אדמיניסטרטיביים, כי יש מנהלים לגן וצוות אדמיניסטרטיבי והם דואגים לזה. הגנים כאן הרבה יותר יקרים, אבל הילדים מקבלים הרבה יותר - יותר צעצועים, תנאים יותר טובים, גנים שנראים יותר מושקעים. אמנם זה לא הכל וגם לא מה שהכי חשוב, אבל בכל זאת זה נותן הרגשה יותר טובה, אפילו אם רק להורים.
הגנים עובדים כל השנה, והגננות עובדות כל יום, אבל כאן שבוע עבודה הוא 5 ימים ולא שישה. גם השעות כאן יותר מותאמות להורים מאשר בישראל - גנים מתחילים יותר מוקדם ונסגרים יותר מאוחר.
יש גם תקן של גננת אחת למקסימום עשרה ילדים, ובד"כ ברוב המקומות יהיה נניח 16 ילדים עם שתי גננות במשרה מלאה, ועוד צוות עזר שמגיע בבקרים, בערבים, ובצהריים.
הכל כאן הרבה יותר רישמי ומסודר, עד לרמה קצת היסטרית. בגן שמים לבן שלי קרם שיזוף כל יום שיש מזג אוויר מספיק טוב לצאת, גם אם יש עננים ואין שום סיכוי לשמש באותו יום. חסרה קצת גמישות, אבל לי באופן אישי זה עדיף על פני עיגולי פינות.
