זה מצחיק שגם בפעם הראשונה
עבר שבוע בין מתי שקראתי את הפרק האחרון למתי שהתחלתי את הספר השני
(אבל כשחושבים על זה זה לא יהיה ככה הפעם כי אני אהיה בחו"ל בעוד שבוע יייאי)
"החיוך הוא אותו חיוך, בבוץ או בקפיטול" זה משפט יפה ומרגש, בעיקר כשראיתי אתמול את ספיידרמן המופלא שוב וזה מזכיר לי את החיוך של אנדרו בסוף
"צופה המיועד המנצח בקטעים נבחרים מהמשחק" לממממה שהוא ירצה לצפות בזה, איזה עונש! (כנראה מדובר על רגעי הגבורה הגדולים שלו, ובכל זאת) (ואז היא מפרטת שזה שלוש שעות וזה ממש סיכום של המשחק ורואים את כולם מתים ואיך זה שיש קרייריסטים, גם אם זה מביא גאווה ומזון למחוז שלכם ולמשפחה, זה לא שווה את הנזקים הנפשיים.) (אממ, אני יודעת? פיניק?!)
"loveseat" זה כל כך סימס 2.
"המנצחים הקודמים לא עמדו בסכנת חיול מצד הקפיטול" אהההם... חכי לספר הבא?
זה מקסים שהיא אומרת "אני אשים אותך במקום שלא תוכל להיפגע" (ואני בטוחה גם שזה נשמע טוב יותר באנגלית) אבל ברגע שהיא אומרת "אני יודעת שאמרתי את הדבר הנכון" אז זה שוב מרגיש טכני ולא אמיתי
"כשהוא מושיט לי פרחים אני מתאמצת להיראות שמחה...
כי גייל " אני לא מבינה איך אפשר לא להיות טים גייל. בעיקר כשזה גם קאנון וגם לא ממומש, זה השיפ המושלם.
יא לא זכרתי את פיטה מגיב ככה "הכל היה בשביל המשחק?"
והקול שלו כואב ואז חלול
"אין טעם לאהוב אותי כי אני לא מתכוונת להתחתן לעולם" this is wrong on so many levels
