מועדון הקריאה: משחקי הרעב, פרק 26

N o R i K o

New member
מועדון הקריאה: משחקי הרעב, פרק 26


דקה לפני שנגמר יום ראשון!

מה בפרק? קטניס ופיטה ניצחו! הם עוברים את הטיפול הקפדני של הקפיטול, וקטניס נרגעת לגלות שפיטה שרד. היא מגלה שהיא רזתה בטירוף, ושהמשחקים ניכרים עליה גם בפן הפיזי, ולא רק הנפשי... בעודה מנסה להתאושש מזוועות המשחקים, היימיטץ' מבשר לה שבקפיטול לא כל כך אהבו את טריק הגרגרים שלה. עכשיו החלק הקריטי במשחקים עומד להתחיל...

השבוע אני באמת אקרא. וגם אתם. יאללה, איזה פרק קצר!
 

E l S i

New member
*פותחת את הספר מהסוף ומדפדפת אחורה*

מנגבת את הלשון בשולי החולצה. אני עושה את זה מלא, אבל החולצות שלי אף פעם לא מטונפות כמו של קטניס בזירה...

אני לא בוטחת במשהו נקי ויפה כל כך. (והייתי מזדהה עם המשפט הרבה יותר אם לא הייתי מקשיבה כרגע לאד שירן. האיש די מטונף, אבל הקול שלו נקי ויפה)

"וחלפים כמה ימים בין סוף התחרות ובין הצגת המנצח בפני הציבור כדי שיוכלו להביא את החורה הפצועה והגוועת מרעב למצב סביר"

הבדיחת דמדומים הפעם לא מצחיקה. :( אה אפשר להתחכם ולהגיד ש"ממושך, משונה" פירושו "למה יש ארבעה ספרים בסדרה המשונה הזאת מי צריך אותם?"

בההה זה מזעזע שהם מוחקים לה את כל הצלקות, גם אלה מהיער. כאילו זה תחנות בחיים שלה, חוויות, מזכרות שהרוויחה ביושר. חוץ מזה, מה אם הייתה שם אחת בצורת מפת הרכבת התחתית של לונדון? לא הייתם רוצים לאבד דבר כזה.

"כששוב חשבתי שפיטה מת"
"זה מזכיר יותר את השמחה למראה שלישיית חיות מחמד חביבות בסוף יום קשה במיוחד" (על פלוויוס, אוקטוויה וונייה)
גיחוך.

המשחק עדיין לא נגמר
bowties are cool


"כלומר, הוא שוב מקדים אותי בהבנת המשיק ומדע היטב לסכנה שאנחנו נמצאים בה? או.. באמת מאוהב נואשות?" אני עדיין לא משוכנעת מה פייספאלם אומר, אבל אני אסתכן ואשתמש בזה פה. הו, קטניס *פייספאלם* *לא יודעת, זה צריך להיות יד למצח*

התלוננתי כבר על "לקבור אותי חיים". אני מבינה שזה ביטוי אבל הוא נשמע ממש רע.

אני לא זוכרת מה יש בפרק הבא, אבל היה אפשר לעצור פה ולהתחיל את התלקחות ממנו.
 

N o R i K o

New member
בפרק הבא


היא קולטת שפיטה באמת אוהב אותה. זה ה"פאנץ'" של הסוף...

קולטת, עאלק, הבלטה הזו? הוא אומר לה... צקצק עם הילדה, צקצק.
 

E l S i

New member
אני לא מוצאת עכשיו

סה"כ הוזכרה המילה דמדומים וקישרתי לספר... אבל ההקשר אפילו לא היה משעשע
 

N o R i K o

New member
עדיין יום שלישי!!!1


כלומר, זה עדיין קופץ

האמת שזה יקפוץ עוד יום שלם לדעתי...

לאדעת

בכל אופן, עשיתי השלמת קריאה היום בסידורים... כתבתי הערות בפלאפון


קודם כל, הערות על פרקים קודמים:
קטניס ופיטה צדים ביער, קטניס מציינת שפיטה מפריע לה והיא לא יכולה שלא להשוות אותו לגייל. אהמ אהמ מעניין למההההה! אני כל הזמן אומרת שזה מה שמראה למה פיטניס זה פשוט לא... הוא לא מסתדר בסביבה הכי טבעית שלה, במקום הכי ביתי שלה

קטניס על קייטו - "אני לא חושבת שהוא שפוי במאת האחוזים" - באמת?! מישהו שחונך לרצוח מגיל 0? מה את אומרת, קטניס...
כל הסצנה על קרן השפע, עם המוטציות... וואו, איזה מתח וטירוףףףף הלך שם, הכל היה כל כך צפוף ולחוץ ומפחיד!!!11 ובסרט זה היה כזה... בעעע... והמונולוג המיותר הזה של קייטו... בעעע


והפרק הנוכחי:
קטניס: "אני מנגבת את הלשון בקצה החולצה שלי" - המממ... איכס! עם כל הג'יפה שעל החולצה שלה?!?!?!!? עדיף גרגירים


"אני לא בוטחת במשהו נקי ויפה כל כך" - לא נורא קטניס, עוד שניה את בבית, תראי את פרים נקייה ויפה, תבטחי בה והכל יהיה בסדר D:

קטניס על האווקס האדומה - "אני רוצה לשאול אותה מליון שאלות אך חוששת שנימה ידידותית תזיק לה" - זה מה שמונע ממך לשאול אותה שאלות, קטניס, זה? מה לגבי זה שהיא... לא יכולה לענות?


רצו לעשות לקטניס הגדלת חזה. חחחחחחח

הם צריכים לזכור שהיא שטוחה כי היא רזה. אני בטוחה שעוד כמה קילוגרמים יגרמו גם לבלוניה לתפוח D:

קטניס באמת, באמת נעל. כל כך אהבתי את זה שהיא רצה לחבק את היימיטץ', אבל למה היא תקועה עם הראש בקיר? כאילו, זה בין החלקים הבודדים בסיפור שבהם רואים שהיא באמת נקשרה לפיטה ובאמת חולקת איתו כאב מסויים שרלוונטי רק להם, אבל למה היא לא מנסה לחשוב מעבר?!?!? "חשבנו שהמראה יותר יתאים לפיטה" סינה אומר לה על השמלה, והיא לא מבינה מה הקטע... מה יש לא להבין!?!?!? נעלולה שכזו... כאפת שטות ענקית מגיעה לה.
מצד שני... זה מראה לנו תמונה אמיתית שלה. קטניס בגדול אנוכית, חושבת רק על עצמה ועל המשפחה שלה, ורק על העובדה שהיא תראה אותם עכשיו, וגם כשהיא דואגת לפיטה היא לא יודעת לתרגם את זה לרגשות, כי... זה לא מקביל לרגשות שלה.
אני אוהבת את זה שהיא נורא אנושית במובן מסוים.

אומגד שבוע הבא פרק אחרוןןןןןןן!!!11 O:

הספקתי D:
 
למעלה