פרשת השבוע - תזריע מצורע

סעודת משיח

בס"ד

שביעי של פסח, ביום זה מאיר אורו של משיח בעולם.
זהו הזמן המסוגל ביותר לביאת משיח. מדוע זהו הזמן המסוגל
ביותר? משום שבכל ימות השנה יש את ההזדמנות להמשכת רוחו של משיח למטה
בתחתונים*, ואף בכל רגע ורגע ממש, אלא יש נקודות זמן הנקראות "עת רצון" בדומה
לזמני תפילה וכו'.

מנהג זה התגלה ע"י רבינו הקדוש הבעל שם-טוב זצוק"ל מייסד תנועת החסידות.
מסופר שהשיג את סוד רגלי משיח, היינו בחינת הרצון להמשכת רוחו של משיח בעולם
וזאת ע"י גילוי תורת החסידות שהיא דרך ביאור ייחודית של המורכבות הגדולה של
חכמת הקבלה אשר קיבל שיטת החסידות בקבלה מאחיה השילוני שהיה מבית דינו של
דוד המלך ורבו של אליהו הנביא כך כתוב ב"שבחי הבעש"ט" שם נקרא "רבו שלו הידוע".

*למטה בתחתונים - עובדי השם הרואים עצמם שפלים בעבודה הרוחנית
בכדי להגיע ליראה ודבקות בהשם יתברך.
 
פרשת השבוע - תזריע מצורע

בס"ד

פרשות "תזריע" "מצורע" באות לאחר פרשת "שמיני"
כהוראה להתפתחות רוחנית בעבודת השם.

הנה קראנו השבת את פרשת שמיני אשר עניינה הפנימי
הוא סוד ההתעלות הרוחנית מעבר לרגילות העבודה של
האדם ברוחניות, לכן נקראת "שמיני" משום שמספר שהוא מלשון
"ספירה" שמינית הנקראת "בינה" שעניינו לגלות את הבחינה הזאת
שמראה לנו את היכולת לעשות מעשים שהם מעבר לרגילות הטבעית
של הנבראים.

כבר לקראת סיום הפרשה אנו עוסקים בענייני נגעים אשר עניינים הנ"ל
נמשכים ונפרסים לאורך שלוש הפרשות הנ"ל, בעוד שכל פרשה
מתייחסת לנגעים לאורך כל הבחינות שבבריאה, היינו, מהמדבר שבבריאה עד
לדרגות הכלליות שהן בחינת דומם שבבריאה.
///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////

שאלה: מהו לדעתכם, חברים, הקשר בין הפרשות בדבר הנגעים המתוארים
בפרשות הנ"ל? וכיצד זה מלמד אותנו לפעול בעבודת השם?
 

Mr Adam

New member
מתוך כתבי רב''ש

"ומשום זה גורו לכם מפני חרב, כי חמה עונות חרב למען
תדעון שדון, שדין כתוב, שפירושו למען תדעו שכך נדון,
שכל מי שיש לו חרב בלשונו, שמדבר לשון הרע, מוכנה לו
החרב המכלה את הכל, שהיא המלכות מבחינת הדין שבה.
זה שכתוב זאת תהיה תורת המצורע. דהיינו המלכות,
הנקראת זאת, דנה את המצורע מחמת שדבר לשון הרע. כי על
עוון לשון הרע באים נגעים", עד כאן לשונו......ונפרש זה על דרך
העבודה. והנה בספר "מתן תורה" מפרש את גודל חשיבות
של מצות "ואהבת לרעך כמוך". "רבי עקיבא אומר "זה כלל גדול
בתורה" וזה לשון מאמר חז"ל זה, אומר לנו, ביארנו, כי מלת
כלל, יורה על סכום של פרטים, שמבין השתתפותם יחד הועמד
אותו הכלל. נמצא, כשהוא אומר על המצוה של "ואהבת לרעך
כמוך", "שהוא כלל גדול בתורה", הנה עלינו להבין, ששאר תרי"ב
המצות שבתורה עם כל המקראות שבתוכה, אינן לא פחות
ולא יותר מאשר סכום הפרטים המוכנסים ומותנים במצוה האחת
הזאת של "ואהבת לרעך כמוך". שאין אלו אלא דברים מתמיהים.
כי זה יצדק במצות שבין אדם לחבירו, אולם איך יכולה אותה המצוה
האחת להכיל ולכלכל בתוכה את כל המצות שבין אדם למקום.
שהן הן עיקרי התורה ורוב מנין ובנין שלה"....שנותנים עיקר חינוך
"ואהבת לרעך", מטעם שזה יביא את האדם לאהבת הזולת,
ומאהבת הזולת הוא יבוא לאהבת ה', ומאהבת ה', הוא יכול אח"כ
לקבל את מטרת הבריאה, שהיא "להטיב לנבראיו", כי כבר
יהיו לו כלים לקבל את השפע עליונה, מטעם שיהיו לו כלים דהשפעה,
וזה השיג ע"י אהבת הזולת, ואז אין מקום ללשון הרע."


(הרב''ש,פרשת מצורע,מהו החומר דלשון הרע וכנגד מי הוא)
 
למעלה