כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו
השל"ה הקדוש קרא לפירושו על פרשת וישלח בשם "עמוד הגולה" בנימוק "כי יסופר ממעמד הגולה עד הגאולה". פרשה זו, במובן הזה, עוסקת כולה בתהליכים המלווים את ההיסתוריה של עם ישראל מעת אשר מתחילה להתעורר הדרישה לשוב "אל מקומי ואל ארצי" עד אשר ימלוך מלך לבני ישראל הוא המלך המשיח. על הגבול מתרחש המפגש הראשון בין יעקב לעשיו, מפגש המסתיים בתיק"ו ממש כדברי יעקב "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", המגיד מראשית אחרית "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו" ואז "והיתה לד' המלוכה".
האירוע הראשון המלווה את הדרך הביתה, מקביל לזה שהיה בעת היציאה מבית אבא, חזון הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. באותו חזון ראה יעקב את שרו של אדום עולה ואינו יורד. אמר לו הקב"ה ליעקב: "עלה והורד אותו" אבל יעקב נתירא ולא עלה. עתה בשובו מהגלות, הוא יצטרך להתמודד עם האתגר שממנו התחמק ביציאתו, שהרי רומי (הנקרא במדרש קסרי) וירושלים סותרים אחת את זולתה ושתיהן לא יכולות להיות בנויות כאחת "אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן, ישבו שתיהן אל תאמן. חרבה קיסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קיסרי תאמן".
בתום המאבק יכיר שרו של עשיו כי הברכות מגיעות לו ליעקב בדין "ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם-ישראל כי-שרית עם-אלהים ועם-אנשים ותוכל". זאת אחרי שמסופר "וירא כי לא יכול לו ויגע בכף-ירכו ותקע כף-ירך יעקב בהאבקו עמו". על המילה "בהאבקו" אומרים חז"ל "כלומר שהעלו אבק עד כסא הכבוד וכו'". ידוע כי "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך", כי בראות שרו של עשיו כי לא יכול לו ליעקב ניסה לפגוע יוצאי ירכו, אלו הצדיקים שבכל דור ודור. משמעות פגיעה זו היא הנסיון למנוע מבני ישראל לכונן כסא כבוד ד' בעולם. שלושה הישגים השיג יעקב אבינו וכנגדם זכו ישראל לשלוש מעלות: יעקב זכה למעלת ים שנאמר כי במקלי עברתי את הירדן הזה ואמרו רז"ל שבקע אותו במקלו ואמרו בבראשית רבה שבזכות יעקב נבקע ים סוף, זכה לרקיע השמש שקעה וזרחה בשבילו ויזרח לו השמש, זכה לכסא כי צורתו חקוקה שמה. וכן זכו זרעו לג' אלה, קריעת ים סוף, רקיע שקרע הקב"ה ז' רקיעין במתן תורה וכסא היינו בית המקדש שהוא כסא ד' בעולם. על אלו שלוש מעלות אמרו חז"ל במצות ציצית על "וזכרתם את כל מצותי" שתרי"ג מצות נרמזות בהן, כי תכלת דומה לים והים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד. ראשי תיבות של שלוש מעלות אלו י'ם כ'סא ר'קיע הרי יר"ך ורומז הכתוב ששרו של עשיו נגע בכ"ף שביר"ך היינו המעלה של כסא הכבוד שהעלו אבק עד כסא הכבוד כאמור, רמז לחורבן הבית "ותקע כף ירך יעקב" המכוון כנגד ירושלים של מעלה.
אמרו חז"ל במסכת תענית שנשבע הקב"ה שלא יבא בירושלים של מעלה עד שיבא בירושלים של מטה. דבר זה קשור במימרה הידועה על גלות השכינה שבכל מקום שגלו ישראל גלתה שכינה אתם. היינו שכל זמן שישראל בגלות - וזאת אומרת כל זמן שישראל דוחים את הקץ בכך שנשארים בגלות כשכבר הגיע עת קץ - הם גורמים לגלות השכינה. גלות השכינה היא ההיפך של התגלות השכינה. היא היא הפגיעה בכף ירך יעקב, יוצאי ירכו, הצדיקים שבל דור ודור שלא עוסקים בתיקון החטא הידוע של "ואחר עד עתה".
אלו הצדיקים אשר נתפסו בחטא המרגלים כדברי תלמידו של הגר"א בקול התור (וידוע כי אותו היום ט' באב היה ושס"ה מצוות לא תעשה כמנין ימות החמה, מצוה לכל יום וט' באב הוא יומו של גיד הנשה). וכנגדם יהושע וכלב, בחינת שני המושיעים, שני המשיחים משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שיעלו בהר ציון לשפוט את הר עשיו כדי שיתוקן הכסא, ירושלים של מטה, והיתה לד' המלוכה, ביום ההוא יהיה ד' אחד בירושלים של מעלה ושמו אחד בירושלים של מטה, בב"א.
שבת שלום
