אז מה היה לנו?
1. מסתבר שצימעס אלופה לא רק בלארח, אלא גם במציאת פתרונות דיור להמונים. הייתי ממנה אותך לשרוצר וסוגר עניין עם מצוקת הדיור.
2. בגליל לא מאמינים במזגנים, אבל מסתבר שאויר ההרים מפצה על העדר המזגן. היה נעים ונוח יחסית לעונה ובכלל.
3. תובנות מליל חניה (1) - השיר מספיק ארוך כדי לכבס בכביסה ידנית 4 זוגות תחתונים ומכנסיים (מה לעשות, הילדה בגמילה...) ועדיין לחזור בזמן לסלון ולהיות איש נופל.
4. תובנות מליל חניה (2) - המשפחה של צימעס (משפחת זונק?) נכנסת מהפינה לשיפוטכם היישר לטופ 5 של הזניקות, עם בונוס על מימד הגובה ועל ביצוע קבוצתי.
5. כמו תמיד השירים הם רק תירוץ לכל המסביב. צדק מי שהעיר שיותר דיברנו משרנו, אבל עדיין היה לי נעים וכיף לפגוש את כולכם ולא רק לשיר.
6. גדל לנו דור שני של בונבונים לעילא ולעילא. יהל של ג'יברבל, הבת של ליבליך, הבן של יניב, הבנים של צפו"ש שהפציעו היישר לארוחת הבוקר, הבנות של גרי וספי...וכמובן בעלי הבית וחבר מרעיהם.
7. עמרי, צחי, רמיל2, ג'יבה, גידי וירום - אין עליכם, תענוג לשמוע אתכם מנגנים יחד ולחוד. נכון שלפעמים הנגינה האפילה על השירה, אבל זה משום שלא שרנו מספיק....
8. יש חיי לילה סוערים באשחר! וזה שהפאב המקומי נסגר לפני שהגענו זה סתם צירוף מקרים. לפחות פינת החי פתוחה 24/7.
9. תמיד אפשר לגלות דברים חדשים - שירים בשירון שלא הכרתי, אנשים חדשים במפגש, בדיחות שואה חדשות ו- עוד ביצים בשקשוקה.
10. אתם.