חחחחחחחח קודם כל, עצם הטירונות שזה שבועיים או יותר להיות סגורים ולהיכנס למסגרת חדשה כזאת של לקבל פקודות, והכל על זמן, והאוכל של הצבא.. ולקום ב4:45 בבוקר...
כאילו מחופש להיכנס למסגרת הכי סגורה שיש... זה קצת קשה. הלילה הראשון במיטה בטירונות רחוק מהמשפחה ולעכל שאתה עכשיו שנתיים-שלוש בשירות של המדינה זה לא פשוט לעכל...
וגם מה שג'ימי אמר... המשחק הגרוע של המכיות, מפקדים צועקים עליך או לא צועקים עליך.. נותנים לך שעות ביציאה... כל הדברים האלה... זה רק עוד מסגרת זמן בחיים שלך שצריך לעבור.
לצבא כן יש משמעות כלשהי ורוכשים שם דברים ומשמעת וכל זה.. אבל ת'כלסססססס 6 שנים אחרי צבא וחוץ מזה שזה הביא לי תפקיד איתי לאזרחות (הייתי מנהלת רשת ומאז אני מתעסקת במחשבים ותמיכה וכל זה) זה לא הביא לי שום דבר.. אז זה מה שאני מנסה להגיד בגדול.
בסופו של דבר, אני ממש נהנתי בטירונות שלי, נהנתי מהקורס, ולמרות שכן סבלתי קצת בסדיר.. כי אי אפשר שלא.. תמיד יהיו אנשים שיהיה קשה להתמודד איתם.... עדיין כשהשתחררתי בכיתי בטירוף והיה לי מאוד קשה לעזוב כי התחברתי לאנשים ולנורמה של להיות בבסיס סגור עם אותם אנשים במשך שנתיים.
במידה ותיהיה בבסיס פתוח מין הסתם שהחוויות הם הרבה שונות....
אניווי, take it easy
תעשה מה שאומרים לך, אבל אל תקח את זה יותר מידי קשה
