snoopytush

New member


אמא שלי הזמינה אותי לחתונה של בן דוד רק שבגלל האמא של הבן
דוד אני לא רוצה ללכת...
הדודה הזו ( טוב למרות שגם באשמתי), השפילה את אחותי וסוג של עזרה לאמא שלי
לגרש אותי מהבית. זה נכון שהייתי צריכה לצאת משם ושהייתי מגעילה לאמא שלי
ואפילו נתתי לה כמה כאפות ( כשחזרתי לבית היא שיגעה אותי כבר לא זוכרת מה היא אמרה),
ונכון שזה לא היה בריא לשתינו להיות תחת בית אחד כי זה היה הופך אותי לסוג של מתעללת
וגם היא לא חסכה את לשונה. אבל היא הבטיחה שהיא תבוא לבד והיא באה עם כל הדודים
והם השפילו את אחותי הקטנה שלא עשתה לאמא שלי דבר ולא הייתה אשמה בכלום.
אם הם היו משפילים אותי הייתי מבינה אבל מה אחותי אשמה?
אני לא יכולה לסלוח לה על זה . אין לי שומדבר נגד הבן דוד שלי אבל אני לא רוצה לראות
אותה אומנם אני לא שונאת אותה כמו קודם ( קודם די רציתי לחנוק אותה ),
אבל אני לא רוצה לראות אותה ולומר לה מזל טוב.
כשהייתה לה הזדמנות לבקש ממני סליחה על מה שעוללה לאחותי היא לא עשתה זאת
והאשימה אותי. נכון אני אשמה במה שקרה לאמא שלי ( למרות שהיא התעללה בי), אבל
אני בשום פנים ואופן לא אשמה ולא אחראית על מה שהם עשו לאחותי.
קיצר לא יודעת
 

snoopytush

New member
גם לא בא לי להיות חברותית שם

בדרך כלל בחתונות אני מנסה לדבר עם הבני דודים ומתבעסת על החוסר קשר
אבל הפעם מראש אין לי חשק להתאמץ.
חבל לי שהם יסבלו כשאני אראה את הקוצים שלי
לחתונה צריך לבוא כדי לשמח אנשים לא לנקום .
אני במצב רוח נקמתי
 

snoopytush

New member
אני רואה את עצמי

אנטי סוציאלית בחתונה. לא רוקדת כמעט לא מחייכת
כמשדברים איתי עונה תשובות קצרות ולקוניות ואם מציקים לי
אולי אפילו הופכת לארסית...
קיצר עדיף לא לבוא...
אני לא נחמדה כשאני לא אוהבת מישהו..
 
למעלה