:"אמא נכון הייתי עבדית כשהייתי קטנה?"

orit81

New member
:"אמא נכון הייתי עבדית כשהייתי קטנה?"

ככה שאלה אותי הבובה שלי (בת 5וחצי) היום כשאספתי אותה מהגן.
לא הייתי בטוחה שהבנתי נכון את השאלה ולכן לא מיד עניתי.
היא הוסיפה -
"הייתי פעם עבדית כמו כולם ואז יצאתי משם"
הראש שלי ישר לקח אותי לרוסיה ושהיא בטח מתכוונת לבית הילדים
והלב שלי קפץ בצביטה על שזו החוויה שלה.
בזמן שחשבתי מה לענות היא אמרה -
"ואז פרעה נהייה סבא (כלומר היה זקן בשפה שלה) ומת ואז כל היהודים יצאו ממצרים".
לא נותר לי אלא לאשר את דבריה שאכן שחררו את היהודים ממצרים ושזה היה מאד מזמן הרבה לפני שהיא ואני נולדנו בכלל.
היא עברה הלאה ואני הרגשתי קצת טמבלית על זה שהקונוטציה הראשונה שעלתה לי לראש היא ההיסטוריה
הפרטית שלה בעוד שהיא התכוונה להיסטוריה של העם היהודי...
ואני משערת שככה עובד הראש של אלה שלא מכירים סיפורים כמו שלנו ושהרבה דברים מינוריים ותמימים שנאמרים ע"י הילדים שלנו
או על ידינו מקושרים אינסטינקטיבית להיסטוריה ולרקע של הילדים שלנו בעוד שבפועל הכוונה אחרת לגמרי.

note to self -
לפעם הבאה שנתקלת בשאלה מעצבנת של מישהו שנשמעת לי כטורדנית או פרימיטיבית -
לענות בסבלנות ולהבין שעל פי רוב זה נובע מטעות לגיטימית של המוח האנושי.
קורה במשפחות הכי טובות...
 

משתפרת

New member
ציטוט מההגדה:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".
הבת שלך מקיימת.
 
הרבה ילדים אומרים

"פעם כשהייתי גדול".
היתה אצלי פעם מתקשרת שאמרה שנשמתם של ילדים בגיל רך קרובה יותר למה שהיה לפני החיים האלה...ושיש באמירה כזאת יותר מגרעין אמת...
נו,אף אחד לא באמת היה שם בביקור ובא אלינו כדי לספר לנו...[חיוך]
אבל צריך לדעת שזו אמירה נפוצה,ובעיני כמה כיף שילדים יכולים לחיות במישורים מקבילים של "מציאות" בעזרת הדמיון רב הקסם שלהם.

וחשבתי גם במובן סימבולי.,בהמשך לחשיבה שלך-לצאת מבית הילדים לבית חם פרטי ואוהב לתמיד - יש בזה מהמעבר מעבדות לחירות.
ויש פה גם משהו קונקרטי- כל כך הרבה שעות הם לפעמים סגורים בתוך הלולים הגדולים שישנם בכל בית ילדים במזרח אירופה....נניח כשמחכים בתור להאכלה....
וכמה זה משתנה עבורם כשמגיעים אלינו.

מה שלא יהיה- הילדה החמודה שלך מתארת בעצם תהליך ארוך שעברה מ"עבדית" לבכלל לא "עבדית".
ואני מאמינה לה.זה נשמע לי תחושה פנימית עמוקה,של תהליך גדול עם קונוטציה חיובית ביותר.
וכמה נפלא שיש אמא קשובה לומר לה את זה
 
זה מדהים אותי מחדש איך ה MIND שלנו עובד.

איך הוא חושב, "כשבכלל לא התכוונו". נדמה לי שאנו שבויים בחוויה הפרטית שלנו ומאחר ואימוץ היא חוויה כ"כ גדולה, לא במקרה אנחנו בורחים לשם. טבעי בעיני שכאשר הילדים שלנו אומרים משהו עם קונוטציה קשה או מכאיבה, אנו מזנקים תמיד לאותו מקום בנסיון להגן עליהם. והיא בכלל יצרה פנינת לשון משלה... מתוקה!
 
להבדיל....

אנשים מבחוץ מחפשים את הדרמה בכל אמירה של הילד
בעוד שאת בטח חיפשת להסביר ואולי לתקן את מה שהתבלבל בסיפור האימוץ שלה

המחשבה אותה מחשבה
הסיבה והמניע כל כך שונים

'תגעגעתי
 
למעלה