ככה שאלה אותי הבובה שלי (בת 5וחצי) היום כשאספתי אותה מהגן.
לא הייתי בטוחה שהבנתי נכון את השאלה ולכן לא מיד עניתי.
היא הוסיפה -
"הייתי פעם עבדית כמו כולם ואז יצאתי משם"
הראש שלי ישר לקח אותי לרוסיה ושהיא בטח מתכוונת לבית הילדים
והלב שלי קפץ בצביטה על שזו החוויה שלה.
בזמן שחשבתי מה לענות היא אמרה -
"ואז פרעה נהייה סבא (כלומר היה זקן בשפה שלה) ומת ואז כל היהודים יצאו ממצרים".
לא נותר לי אלא לאשר את דבריה שאכן שחררו את היהודים ממצרים ושזה היה מאד מזמן הרבה לפני שהיא ואני נולדנו בכלל.
היא עברה הלאה ואני הרגשתי קצת טמבלית על זה שהקונוטציה הראשונה שעלתה לי לראש היא ההיסטוריה
הפרטית שלה בעוד שהיא התכוונה להיסטוריה של העם היהודי...
ואני משערת שככה עובד הראש של אלה שלא מכירים סיפורים כמו שלנו ושהרבה דברים מינוריים ותמימים שנאמרים ע"י הילדים שלנו
או על ידינו מקושרים אינסטינקטיבית להיסטוריה ולרקע של הילדים שלנו בעוד שבפועל הכוונה אחרת לגמרי.
note to self -
לפעם הבאה שנתקלת בשאלה מעצבנת של מישהו שנשמעת לי כטורדנית או פרימיטיבית -
לענות בסבלנות ולהבין שעל פי רוב זה נובע מטעות לגיטימית של המוח האנושי.
קורה במשפחות הכי טובות...