שבוע סיוט מבחינת חיות (בית ובר...)
בסוף השבוע נדרסה למוות החתולה סופי
. קיבלנו טלפון מניידת בעלי חיים של המחוז שהוזעקה לאסוף את גופתה. היה לה שבב תת עורי ובו פרטי ההתקשרות שלנו. הדורס השאיר ליד גופתה פתק התנצלות, וכתב שלא ידע איך להשיג אותנו (לא היה עליה קולר או דסקית), ושניסה להתקשר למשטרה אבל הם אמרו שהם לא יכולים לעזור באיתור הבעלים. היא היתה רק בת שנה. עצוב....
כאילו זה לא מספיק לשבוע אחד, אז אתמול בלילה (לא מאוד מאוחר) ירדה אמצעיתנו למטה לקחת לעצמה משהו לשתות, ואז חזרה בטיסה למעלה והודיעה: "יש חתול אפור למטה! ראיתי אותו מאחור, מצד הזנב, אוכל מקערת האוכל של הכלבה".
ירדתי איתה למטה, היא היתה לפני, ואז כשהיא הסתכלה לכיוון חדר העבודה התברר שזה דביבון (יעני ראקון). יתרה מכך, עיניהם הצטלבו למשך שניה שהרגישה לה כמו נצח והיא טענה שהוא "הסתכל לה לתוך הנשמה" [בחיי שמדובר בילדה שפויה ורגילה ביום יום].
הכלבה-סוסה שלנו, עזית-עאלק, היתה בשעה הזו עסוקה בלישון בקומה השניה. וסירבה אפילו להתעורר כדי לגבות את בני הבית במשימת סילוק הדביבון [כלומר - זה לא שהיה ראתה אותו ונבהלה. היא פשוט המשיכה לנחור הרחק משם]
הדביבון לעומת זאת, היה עסוק בלטחון את האוכל של הכלבה. יש להם ידיים קדמיות. הוא הרים כל פעם כופתאית אוכל יבשה קטנה, טבל בקערת המים, ואכל בהנאה, משל היה אורח בליל הסדר שטובל במי מלח [או אולי הוא רצה להחריש את הרעש כמו חיילים שמרטיבים ביסקויטים בטירונות ]
הוא אפילו לא ממש נבהל בטירוף מלראות את רמבו. שמצידו פתח את הדלת הקדמית ופיטרל קצת בסביבה עד שירום הודו הדביבון דידה בניחותא לדלת והחוצה)
ברי לנו שהוא נכנס דרך הדלת של החתולים. כבר מזה שנים יש לנו דלת כזו ולא ידוע לנו שדבר כזה אי פעם קרה. הילדה שנתקלה בו טוענת בעוז שזו נשמתה של החתולה המנוחה שבאה להיפרד. כבר אמרתי שאנחנו בד"כ משפחה שפויה?
על כל פנים - עכשיו נצטרך להתחיל לסגור/לפתוח לחתול 10 פעמים ביום. אוף.
מקווה שלכן היה שבוע יותר מוצלח?