מישהו יכול בבקשה להיות איתי?

אין

אין עם מי לדבר
אין יכולת לדבר, איבדתי לגמרי גם אותה
אין מה לעשות
אין אפשרות לנוח
אין אפשרות לנשום
אין כלום
כלום לא נשאר
אין אף אחד
אין שום דבר
אין גם אותי
 
....

איבדתי לגמרי את היכולת לדבר (לדבר כאילו במילים, לא להקליד)
ולגבי הסקילה, נעזוב את זה.
 
אוקיי, אני משערת שהתכוונת אליי

בגלל שיום אחד חשתי תסכול מכך שאיני יכולה לעזור לך כפי שהייתי רוצה. אני מאוד מקווה שאני טועה.
 
את טועה..

חשבתי על משהו אחר, ואני מעדיפה שלא לפתוח את הנושא הזה, כי הוא לא עושה לי טוב לדבר עליו.
אני לא כועסת עליך ולא כלום, אז אל תחשבי ככה.
אני רק מודה לך שאת משתדלת כל פעם.
 
תהיי איתי?

אני מבינה שזו בקשה גדולה, אבל אני מרגישה כל כך לבד וכל כך צריכה שפשוט מישהו יהיה איתי...
 
תודה

אני לא מרגישה טוב, משום בחינה בערך..
ואת השפיות לגמרי איבדתי.
ואני לא מוצאת את עצמי.

מה את אומרת?
 
מה קורה אצלך?

יש את הימים/תקופות שנראה ששום דבר לא ברור ולמה זה קורה. הימים האלה באמת גורמים לנו "ללכת לאיבוד". למה את חושבת שאיבדת את השפיות?

אפשר לשאול אם את מקבלת עזרה? תמיכה מקצועית?
שיחות או טיפול תרופתי בשביל להקל?
 
המממ..

זו התחושה, של איבוד שפיות..שאני כבר לא יודעת מה נכון ומה לא, מה אני עושה ומה אני לא, מה כדאי ולאן לפנות ומה לעשות.
שום דבר לא מצליח, שום דבר לא פועל, שום דבר פשוט לא.

ולגבי השאלות האחרות, התשובה היא לא, ואני מעדיפה לא להרחיב על זה, אחרת מתחילים מיד לסקול אותי באבנים..
 
למעלה