

בא לי לצרוח ולבכות לצעוק ...
אני שונאת את ההוסטל הזה !
אני שונאת את התנאים שמעמידים בפני !
אני רוצה כבר להיות במקום אחר !
אני שונאת את העבודה השיקומית שהשכר הוא גרושים .
אני כבר לא אוהבת לעבוד עם השף כי כל פעם מכינים את אותו האוכל ואני רוצה ללמוד להכין דברים חדשים !
אני רוצה שיתנו לי לעשות את הדברים בדרך שלי ושיאמינו בי .
אני רוצה שיבינו אותי .
אני רוצה שיתנו לי את החופש שלי .
אני שונאת לרדת למטה עוד יותר מקודם כי לא נעים לי להיתקל בחברה שלי לשעבר ולא בגרוש שלה שהטריד אותי מינית .
הם שם כמעט כל השבוע .
החנויות שלהם תמיד שם ...
אני שונאת שלא מרשים לי ללכת בלילה מאוחר כי לטענתם זה לא בטוח ומסוכן , אני רוצה ללכת לצעוק ולצרוח ולבכות ולהשתחרר על הצוקים ובחוף הים ... כאילו שההוסטל יותר בטוח - הוא לא ! ההטרדה מהספר הייתה בפתח ההוסטל , בכניסה אליו אז שלא יזבלו לי במוח על מקומות בטוחים !
רוצה רק לשכב בחדר ושעזבו אותי בשקט עד שאמצא את מה שאני רוצה לעשות !
פלא שהמצב רוח שלי על הפנים ?