מטילדה11

New member


בעקבות ההזמנה ל"אחרי טיפולים" - אני שמחה בכל מי שמסיים שמבריא. אני מכירה זאת מעצמי כולל תחושת ה "להיות נטוש" ומי מטפיל בי עכשיו?

נגרה לי האופטימיות לגבי הבת שלי . מה עושים עם ההכרה שלט יהיה "אחרי הטיפולים" ואם יהיה אז לא מהסיבה הנכונה? איך ממשיכים ככה עוד ועוד ומגיע לה עוד כל כך הרבה לחיות.

ילדה מהממת בת 13 השיער גולש ושופע (הוינבלסטין משאיר אותו ככה) , מלאה בחברות, הכי חשוב לה זה זה פייסבוק, ספרים, בגדים ומסטר שף

לסיום - אתמול עשינו בדיקת mri+mra הצוות היסטרי טוען שיש החמרה נוירולוגית פתאומית וקשה . אם לא היתה בדיקה מתוכננת היו שולחים לבדיקה דחופה.

שבוע קשה עבר . הבעל נעלב ממני ומסתגר בתוך עצמו, היום עוד יש אזכרה לאמא. ואני עצובה .
 
קוראת אותך ל"סדר"

אני מבינה אותך יקירה אצלי היום יש אזכרה לאחותי הקטנה, ואני לא יכולתי לעלות לבית החיים
כבר כמה שנים אחי לוקח את התיק עליו לבד , זה הקטע שמתגעגעים ליקרים שאינם עמנו

עכשיו אליך , תשמע את בת אדם ואת אמא כואבת שמלווה את הבת לטיפולים וזה לא קל ובטח לא פשוט
וא הכימו לא תמיד יעיל אסור להתייאש, יש ניסים בעולם , תקראי מה אמרה ענת גוב ז"ל על העצב ועל מה שמעבר
חושבת שצריך לטפל בשקיעה שלך בדרך אחרת , והפעם לקבל קצת עזרה לדבר על זה
רוצה את מוזמנת להתקשר אלי או לכל מי שיוכל לתת לך כוחות עד למשוכה הבאה
אני מבינה את הכעס של בעלך , איך את מרשה לעצמך להתייאש , כי אתם יחד בסיפור הזה
וצריך לדבר על זה לחזק זה את זו , לכן הוא בעלך ולצידך , אולי זה הזמן ללכת לקפה רחוק מהבת
לדבר לצעוק ולבקש עזרה , להוציא את המצוקה החוצה לחזור הביתה חזקים יותר
זוכרת פעם בקבוצת תמיכה שבא גבר שאשתו היתה סופנית בסרטן שד ובבית תינוקת קטנה ,
הוא לא הבין למה הגוף שלה לא נלחם , למה היא מוותרת עומרי ציטרון אמר לו חדל דיבורים
החזקנו כרית הוא בעט בכרית השתולל בכה זעק, ואז בכה וכולו חיבקנו אותו , ו
הוא יצא משם מחייך לתמוך באשתו הסופנית ולטפל בתינוקת הקטנה
יקרתי זה הזמן ללכת לקבוצתץ תמיכה שילוו אותך בקושי הזמני או לטיחפול מקצועי לחזק את הנפש שלך
ואני שולחת לך ים של כוחות וים של חיבוקים דברי איתי אני אנסה לתמוך בך קצת ואני מאמינה שאת תצאי מזה מהר
 

מטילדה11

New member
עוברת לדום ומצדיעה לך

הבעל לא כועס עלי אלא נעלב כי 'לא נתתי לו מספיק כבוד' ולא קיבל שאני אמרתי שנהג אותו דבר. מאז אתמול לא מדבר איתי שוכב במיטה עם פרצוף 9 באב.

אני מותשת. . ועייפה ונמאס לי. .

הולכת להושיב אותם לא. שבת
 
לפעמים צריך לנסות לגשר על הקושי

תעשי מאמץ ותנסי לבנות פיוס , קשה לך וקשה גם לו , אתם זוג הורים שמתמודדים וזה לא קל
יקירה מצאי את הדרך להחזיר את השלוה והאבה לזוגיות כדי לחזק את שניכם , כי יחד מאוחדים אתם חזקים יותר
אם תרצי הסבר מפורט דברי איתי , אנסה להסביר את עצמי טוב יותר
לפעמים שווה להתפייס אחרי ויכוח קטן , זה עוזר לשקט במיטה הזוגית , אז השינה רגועה יותר
 

rubber duck

New member
הזכרת לי שיחה שהייתה לי אתמול בערב

אירוע משפחתי
אחד מהבני דודים , שלא ראיתי 2000 שנה
זורק לי , כשאני אצא לפנסיה ( בעוד כמה וכמה שנים ) אני מקווה שעוד תעסוק בטיסנאות ( אני כבר לא עוסק בתחום כמה שנים )
הוא ממשיך ואומר , אני רוצה לקנות טיסן וללמוד להטיס , זה נראה כל כך כיפי

אני חושב לרגע ואומר לו :
לא כשתצא לפנסיה ( בעוד 7 מאו 8 שנים )
מחר אתה ניגש לחלנות טיסנים הקרובה למקום מגוריך וקונה לך טיסן
ההשקעה היא לא גדולה , לפחות בהתחלה , כשתאצ לפנסיה תוכל להטיס כל יום בכיף שלך
אבל עד אז , רוב הסיכויים שכבר תשכח מהחלום הזה

ואם לחזור למה שכתבת
אין מחר
יש עכשיו
הילדה המהממת שלך , כאן ועכשיו
היא חיה את החיים ולא חושבת על עוד 20 שנה
גם את חיה כאן ועכשיו
יכול להיות שבעוד כמה שנים דברים יראו אחרת , לחיוב או לשלילה
בינתיים יש את החיים
לא צריך לרוץ ולפוצץ מיליון שקל כל שבוע
חשוב דווקא לשמור על שיגרה ויציבות
אבל גם לחיות את החיים
הרי יכול אדם להעלם מכאן בשניה אחת
ויכול אדם להתמודד עם הקשיים שלו יומיום

היא ילדה יפה
יש לה שיער גולש
היא חייכנית
היא צוקחת
היא משחקת
היא משדרת אור
היא הילדה שלך

היא תהיה כאן , יום , שבוע , שנה , עשור , 2 עשורים ............

היא כאן ועכשיו
את כאן ועכשיו

אני יודע כמה קשה לפעול בדרך הזו
אני יודע שיש רגעים שהכל נראה שחור

אני גם יודע שאם לא חיים את ההווה
אז אי אפשר לחיות את העתיד



שרון
 
אהבתי את מה שכתבת

אנחנו חיים היום למה לחשוב על המחר
וצריך לחיות בשמחה את היום הזה
 

kmiki

New member
שרון, אתה פשוט מדהים

שיחות מוטיבציה זה אתה.
ואין לי שום ספק שמדובר בדרך חיים אמיתית שלך.
 
איך את מרגישה עכשיו ?

האם השבת הביאה מעט שקט לנשמה ? אני מחכה לשמוע ממך
בהמון אהבה וממשיכה לשלוח לך ים של כוחות לנפש
נסיכונת
 

מטילדה11

New member
תודה מתוקה

מה השעות האלה שאת כאן??

אין ממש הבדל. השבת היתה כרגיל מלאה פעילות כביסה, ניקיונות, בישולים, מנוחה,.

היום יום עבודה עמוס ומעייף. הדאגות עדין מכרסמות ואני מחכה לשמוע מחר את איבחון הצוות בישיבה אחה"צ.

למען האמת אני חושבת שמותר לי להיות ככה כמה ימים. תמיד יש לי חיוך תמיד שמחה מי שלא ממש קרוב לא באמת יודע עם מה אנחנו מתמודדים. אם איזה מחשבות רצות לי בראש.

את החיים האלה של כאילו הכל בסדר - הילדה הולכת לביה"ס רגיל . אנחנו לוחצים עליה להשאר בממוצע ציונים של 90-100 , מקפידה שהיא תסדר את החדר והכל....

אבל - לעזאזל - היא לא רואה מצד ימין, היא מאוד נמוכה, יש לה ADHA, יד ימין מפסיקה לתפקד והיא מתחילה לגרור רגל . ויש לה מויה מויה שזה סכנת אמיתית ומוחשים לאירוע מוחי בכל רגע.

לא ביקשתי הרבה בחיים רק חיים שלוים ואוהבים ואולי גם משעממים.
 
"אין לי רגע דל "מכירה אתהשיר הזה?

החלטתי לישון מוקדם בגלל הכאבים היה טלפון של דואג אחד שהעיר אותי ב8 בערב
אז הלך לי הלילה אז טילתי לי בפרדס של התפוז
תזכרי יקירה לחיות את היום , להנות מכל מה שיש , מחר יהיה יום אחר ודברים שונים
תשמחי על מה שיש היום , והתפילות בתקווה שישאר גם מחר וגם מחרתיים
אני הייתי ככה 3 שנים ותאמיני לי שהשיכחה עזרה לחיות טוב יותר
תדברי איתי אני אעזור לך יקירה
 

מטילדה11

New member
עידכון

היום היתה ישיבה.

לדברי "החכמים" המצב יציב שזה בסדר.
ביום ה' לבוא לבדיקת נוירולוג, וכל הדיסקים המקוריים הם שולחים לחו"ל להתיעץ....

בנתיים אין המשך טיפול

הבעל עדין לא מדבר איתי.

לילה טוב. ובילוי נעים ביום החופשה שלנו מחר. נקוה שהתוצאות שלו לא יהיו מדכאות יותר מידי יש לי מספיק דיכאון פרטי לא צריכה גם לאומי.
 

rubber duck

New member
לכו לבחור - זה בזו

תזיכירי לבעל את השיר - בקיץ הזה תלבשי לבן
לכו לבחור זה בזו
ובבת הנהדרת

שרון
 
למעלה