לא קל לי היום.
ידידה שלי הודיעה לי שבמסגרת ייעוץ זוגי שלה ושל החבר, הגיעו למסקנה שהם צריכים להתרחק מידידים מהמין השני. אז הקשר בינינו צריך להיפסק
הכרתי אותה בפורומים של תפוז. היא קראה שיר שלי שנגע בה, פנתה אליי והתפתח בינינו קשר ארוך במסרים. היא הציעה שנעבור לדבר בטלפון וביקשתי ממנה שתתן לי זמן, כי לא קל לי להיפתח מהר עם אנשים זרים. היא הייתה כ"כ מבינה ואיכפתית, חיכתה. בסופו של דבר אזרתי אומץ והתקשרתי אליה. דיברנו איזה שעתיים והיה מקסים. מאז דיברנו עוד הרבה פעמים, היינו בקשר בווטסאפ, היינו מחליפים שירים שאני כתבתי וסיפורים שהיא הייתה כותבת. בסופו של דבר נפגשנו גם במציאות. ישבנו בבית קפה. החיבוקים שהיא נתנה לי שם מילאו אותי כ"כ. יום אחרי שפגשתי אותה הרגשתי הכי פחות מנותק אי פעם. קיבלתי ממנה קצת אהבה, מה שלא קיבלתי כל כך הרבה זמן. היום לפחות אני יודע שזה הכוח המפרא שלי, כמו שחשדתי. קבלה, תמיכה, הבנה, אהבה חברית. כל הדברים שנעדרים מחיי, כל הדברים שמשמרים את הכוחות השליליים שבנפשי.
תמיד היא הבינה אותי, תמיד נתנה לי תחושה טובה למרות שסיפרתי לה על כל הדברים הקשים שעברתי. בשבילה תמיד הייתי בסדר, ומהעיניים שלה נראיתי פתאום לעצמי אדם יותר טוב.
הקשר איתה עזר לי המון. הפכתי פחות חרד, יותר פתוח.
למשל, לפני פרזנטציה שהייתי צריך לתת באוניברסיטה היא שלחה לי הודעה כל כך מעודדת. היא כתבה לי שעצם ההתמודדות זה מספיק טוב, ושבישבילה אני כבר עשיתי את שלי בעצם ההתמודדות. הרבה בזכותה הצלחתי להתגבר על החרדה ולעשות את זה.
סיפרתי לה יותר ממה שסיפרתי לכל אדם אי פעם, וגם היא סיפרה לי דברים שלא סיפרה לאף-אחד. דברים שהיה קשה לה לפתוח עם אחרים. היא אמרה לי באחד המסרים שאני האדם הראשון שהיא מרגישה מספיק בנוח לגלות לו על ההתמודדות שלה.
היא מאוד קרובה ללבי ולא קל לי בכלל עכשיו. גם ככה קשה לי מאוד עם פרידות. ועם אחת כזאת בכלל. יש לי קצת דמעות בעיניים. קצת תחושת מחנק כזו. אתם מכירים...
אמרה לי שהיא דחתה כמה שאפשר את השיחה הזו ושלא תמצא מישהו כמוני. שממני הכי קשה לה להתנתק.
כמה אירוני. שוב הניתוק, שוב הוא רודף אותי.
מאחל לה כל טוב, היא ממש קסם. מפל קסום של ליריקה קראתי לה, וכך גם כתבתי לה בשיר מיוחד בשבילה. היא משאירה לי הרבה. לעולם לא תשכח.
אם תקראי את ההודעה פעם במקרה, תזכרי שתמיד תהיי בלב. תמיד
כל טוב נשמה קסומה.
מי יתן וכולנו נזכה לאנשים מיוחדים כאלה מסביבנו, גם אם זה רק למעט זמן.
