דעתי חריפה יותר משלך
במדינה מתוקנת (שלא כמו ישראל לדוגמה), טיפול נפשי היה בסל הבריאות או לכל הפחות במחיר הסביר לכל נפש.
במדינת ישראל , הטיפול הנפשי הוא מחוץ לסל, מה שהמדינה נותנת הוא מאוד דל וגם למה שהמדינה נותנת צריך להגיד תודה, כי הם לא חייבים לך,
המערך הציבורי של בריאות הנפש ק-ו-ר-ס !!! בעוד שנתיים וחצי תיכנס הרפורמה בבריאות הנפש ואז המומחים צופים קטסטרופה, לא פחות, הפסיכיאטריה והפסיכותרפיה יעברו מהפך רציני ולא לטובת הפונים.
מוטב היה שהרופאים הפסיכיאטרים היו נותנים ייעוץ דרך הקופה, כיום יש קופה אחת הנותנת שירותים אלו באופן מלא, שאר הקופות נותנות מענה חלקי ביותר ורק דרך המושלם, חלקן נותן שירות חלקי עוד יותר .
אצל סטודנטים הבעיה חריפה יותר, מאחר ויכולת ההשתכרות נפגעת ביחס לסטודנטים אחרים שכן יכולים לעבוד, ובנוסף סטודנטים נפגעים ביכולתם הלימודית , הקשב הריכוז והמוטיבציה ללמידה. והמוסדות להשכלה גבוהה אינם מתחשבים בעובדה זו. כך שרבים מהם נאלצים להאריך את לימודיהם להגיש עבודות באיחור, בפתרון שהוא קיים ברוב האוניברסיטאות בעולם, והוא שירות פסיכולוגי חינם עד X פגישות ממוקדות בגישה המתאימה לסטודנט ואופיו ועוד סך מפגשים במחיר מסובסד מאוד, מתוך הבנה שיש למוסדות שסטודנט שמרגיש טוב יותר הוא גם כלכלי יותר למערכת, אצלינו בארץ, השירותים הפסיכולוגים לסטודנט הם העתק של המרפאות הציבוריות רק במחיר כספי, המתנה ארוכה ומטפלים מתחילים. רק שבמרפאה ציבורית האדם ייבדק ע"י צוות רב מקצועי וכאן לא, ובמרפאה ציבורית האדם לא ישלם מכספו , אך זמן ההמתנה בחלק מהשירותים הפסיכולוגים הינו זהה, ולצערי הרב, המחיר גם הוא לא שווה לכל נפש .
הפתרון : נעוצה רפורמה בשירותי בריאות הנפש, אבל לא זו שמציע משרד הבריאות והאוצר דוחף, אלא רפורמה בתוך השירותים של בריאות , חינוך, רווחה כמערך כוללני יותר, ואת הכספים שמשקיעים ברפורמה ושיווקה היה צריך להשקיע במערך כוללני כזה, באוניברסיטאות, יהיו שלוחות של השירותים הממשלתיים ולא כמו היום שירותים עצמאיים שמסובסדים ע"י המדינה, האוניברסיטה, חוגי הידידים ולבסוף הסטודנטים (כי השירותים האלו עולים כסף, שכר למתמחים משולם ע"י משרד הבריאות, אבל יש עלויות אחרות שהסטודנט לא משלם מחיר מלא).
אבל במדינה הזו , יש מחשבה קצרת רואי, וכנראה שמה שכתבתי לא יקרה, הרפורמה הגרועה תצא לדרכה, יהיו מרוויחים, יהיו גם מפסידים ויהיו כאלו שיעמדו ברוח הנגדית ויצטרכו לספוג את המצב החמור שיהיה יום לאחר הרפורמה, ככל הנראה שירותי הרווחה הקורסים במילא .
אל דאגה, רופא המשפחה ימשיך לרשום ציפרלקס להמונים, גם אם התרופה לא מתאימה לכל אחד, התרופה הזו עזרה להרבה, אך יש אוכלוסיות שהיא לא מיועדת להם, ויש לפסיכיאטרים מומחים ידע רחב שאין ולא יהיה לרופא משפחה . יש רופאי משפחה אחראים שנמנעים מלרשום תרופות ללא התייעצות או בדיקה של פסיכיאטר, אבל הקופות לוחצות כתהליך מקדים לרפורמה שכל הרופאים יעברו השתלמויות בנושא תרופות נוגדות דיכאון וירשמו אותם ללא בד' פסיכיאטר. עם כל הכבוד לנגישות התרופות לרופא המשפחה, רופא משפחה אינו פסיכיאטר, ובדר"כ אין לו מספיק זמן ב7 הדקות של הבדיקה לוודא בעיות נפשיות, בעיות חברתיות, בעיות זוגיות, אובדנות, בעיות תעסוקתיות,לא יהיה דיוק באבחנה (שגם כך בעייתית היום בצוותים הקיימים), וכבר היום ידועות בעיות של ציפרלקס לאוכלוסיות שאסור לתת להם אותו ורופאי משפחה מחלקים תרופות פסיכיאטריות כמו אקמול.
