עד עצם היום הזה ורוצח הממתקים 7-17
פרק טוב בסך הכל. למען האמת, הפרק מעלה אפשרות חזקה ש-"היער המכושף החלופי" נמצא, למעשה, בנונסטיקה, היבשת שבה ממוקמת עוץ (אני די בטוח כי הכותבים יודעים שיש עולם מעבר לגבולות עוץ.) ראשית, לי לפחות היה הרושם שהמכשפה מבית הממתקים מייעדת את הילדים לאיזה ריטואל נוראי של מעגל המכשפות של אמא גות'ל שמערב בתוכו אכילת בשר אדם. שנית, זו בערך הדרך היחידה להסביר כיצד שני בני אדם רגילים - הנזל וגרטל - הגיעו לשם. שלישית, למרות שמדובר במכשפה חזקה, אני לא רואה את זלינה מחזיקה מעמד מול מכשפה שיכולה לחצות עולמות (גם מכשפה מהמעגל של גות'ל אמורה להיות מחוץ לסקאלה שלה.)
איבו באמת מקסים. גם הדרך שבה הוא מתהפך על זלינה מעידה על הקירבה ביניהם. כל אדם אחר היה שומר על צעדיו ביתר קפידה. הוא יודע שהיא נוטה לו חיבה ולא תפגע בו ישירות. היות ואינה יכולה לפגוע בו, היא פגעה בבנו המעצבן. אישית, נראה לי שלשלוח ילדים בשיטוט אינסופי ביער חשוך מביס צלקות כווייה לכל החיים - זו בחירה של הנזל לא להמשיך הלאה. לא שאחותו יותר טובה ממנו. עם זאת, השיחה בינו לבין הנרי הייתה מעניינת. הוא לרגע אחד חשב שגם הנרי 'התעורר'.
לגבי הסיבה לכך שרג'ינה לקחה את זלינה בחזרה, אני מבין שהיא היחידה שידעה את המתכון להכנת השיקוי המכושף שרג'ינה הכינה. עכשיו כשהשיקוי קיים ומוכן, זלינה לא נחוצה יותר. מכל מקום, המקרה של זלינה ייחודי - היא לא בדיוק חזרה בתשובה כמו רג'ינה אלא, בפשטות, הסיבה לרוע שלה נלקחה ממנה על ידי זכרון אחד של אחווה עם אחותה. אם צ'אד היה מוכן להתחתן עם קלי ההיפית חולת השליטה, אני חושב שאין לו בעיה עם זלינה... הקטע שמרגו מנסה להבין בערך את עיסוקה הקודם של אמה היה מצחיק מאד.