נו, במקום אייקון לחצתי על שליחה
רמי, אני חושבת שיהיה לך קשה לשחרר את זה מעליך ולהתחיל נקי, כפי שאתה אומר.
כל עוד לא תפתח את זה מול החבר ולא תבהיר לו מה גרמה לך התנהגותו/דבריו להרגיש
(וזה לא משנה אם הוא מעמיד פנים שאינו יודע או שאינו יודע באמת), כל עוד לא תתעמת מולו,
לא תאפשר לשניכם להשתחרר מזה.
אני מסיקה שמדובר בחבר נפש לאור שני דברים שרשמת:
1. נפגעת ממנו מאוד.
2. דבריו, שנוכחותך עוזרת לו להתגבר על הבדידות.
אני חושבת, שאם נכון לך כרגע ליצור מרחק ביניכם, עשה זאת - זה נחוץ לפעמים כדי לארגן את הדברים
אצלך בכדי שתוכל להציגם מולו בצורה עניינית ושקולה ולא לירות מהמותן.
אבל לאחר תקופת ה'צינון' סגור מולו את העניין כי דברים כאלו לא נעלמים מאליהם רק כי אנו רוצים ובוחרים בזאת.
הרגשת ההחמצה שתיווצר אם לא תדבר איתו, תשאל שאלות ותבקש תשובות, תהיה קשה פי כמה מאשר במקרה
בו תשתוק, תתרחק ותאכל את הלב מבפנים (העיקר שהוא לא ידע...).
ואני חוזרת לנקודת המוצא - מדובר בחבר טוב
