לא
היא עושה את זה כי היא אוהבת אותי, עושה את זה מכול הלב. היא מקסימה.
פשוט היא לא מבינה שזה לא מה שקונה את ליבי, אני מעדיפה חברות טובה אהבה ולא להציף אותי בשלל מתנות.
אני כן אוהבת מתנות, ואני גם בן אדם שמעניק, זה חלק גם מחברות. אבל זה צריך להיות במידה.
יש לי חברה טובה שהיא גם משקיעה בי במתנות ממש ממש שוות. רק שלהבדיל, היא מביאה אותן בעיתוי נכון.
אם היא טסה לאיזשהו מקום , או אם עשיתי עבורה משהו (שאני לא רציתי תמורה כמובן) אז היא ישר תקנה לי משהו נניח איזה עציץ בכלי יקר.
המתנות שלה חכמות, העיתוי מדויק... גם אם היא לא תקלע בול לטעמי זה תמיד יהיה מחנות שווה ביותר שתמיד אני אמצא שם משהו.
וכמובן שזה הדדי גם אני משקיעה בה אבל זה לא חונק. והחברות מושתתת קודם כול על קשר טוב ולכן המתנות באות באופן טבעי ונכון.
אצל השניה זה כול הזמן מתנות בלי קשר לכלום. היא רגילה ככה להתנהל כי היא תמיד הייתה בסביבה נורא חומרית והיא חושבת שככה מעניקים אהבה.
במיוחד שהיא לא באמת קשובה אליי ואל מי שאני ומביאה דברים שהיא ממציאה לעצמה בראש שהיא חושבת שזאת אני... כשבפועל אין קשר בין זה למציאות.
אני לא רוצה לפגוע בה, כי היא לא עושה משהו מכוונה רעה אלא ההיפך.
ולכן אמרתי לה שלא תקנה דברים יקרים מידיי וגם אמרתי לה שכבר אין לי מקום בבית ושבאמת ברוך השם יש לי הכול וכו'.. וכו'...
אז משהו כן חילחל בה קצת והמינון ירד טיפה. היא גם הבינה שאפשר ועדיף להביא לי פרח וזה מה שישמח אותי מאשר לבזבז על שטויות...אבל היא זוכרת את זה לחודש ואז חוזרת לעצמה
הבעיה שלי היא שאת הכול לבסוף אני מוסרת וממש חבל על הכסף שלה.
להגיד לה את זה בצורה ישירה מאוד יפגע בה.
אנשים שאמרו לה את זה בעבר באופן ישיר מאוד פגעו בה... אני מנסה שהיא תבין בדרכים יותר חכמות אבל אני גם משחררת כי זאת היא ואני את שלי אמרתי ועשיתי.