הפרעות תפקוד (הרחבתי משהו... מזהיר מראש
)
בהחלט מתגברות כתוצאה מהעולם המודרני.
כמו כל דבר טבעי (וגם המודרניזציה היא טבעית - זו דרכו של האדם)
יש בו דברים שיוצאים מועילים ויש בו דברים שיוצאים מזיקים.
כמו שכתב צחי - יש הרבה יצירה, חופשיות, ידע ובחירה מה שמעודד את המין האנושי לצמוח ולהשתפר מדור לדור.
אך אותן תופעות מהצד השני - הן אותם הדברים שעוזרים לצמיחה ומוציאים הרבה צדדים של היצור האנושי שמהר מאוד, יכולים לאבד פרופורציות.
אם נדבר על מחלות:
אנשים יכולים לומר שהיום יש יותר מחלות מפעם - אך כיצד נדע?
הלוא עד לפני 300 שנים אפילו לא ידעו לסווג מחלות ממש.
כל דבר שגרם לזיעה - נקרא מזיע.
כל דבר שגרם לשלשול - נקרא משלשל.
כל דבר שגרם לדימום - נקרא מדמם.
למעט מגפות נפוצות ביותר - כל השאר לא היה מוכר - לא בשם ולא בחיידק.
לא ידעו שתיתכן רגישות ללקטוז ולכן כאב בטן שלא היה צרעת, שנית, דבר, אבעבועות מכל סוג שהוא, כלבת, או כל מחלה מסוכנת שכזו, היה בגדר הלא ברור.
שלא לדבר על האדם הקדמון.
הרבה יותר סביר להניח שהיו המון מחלות ואנשים פשוט מתו מהן או סבלו מהן בלי לדעת למה כואב להם ומה קרה להם.
הכל היה "עונש מאלוהים" בהתאם ל"חטאים" שלהם.
בנוגע לאינדיבידואליות - כל אדם נולד עם רגישות מסויימת מראש - אפשר לראות זאת אפילו בעין בלתי מזויינת כשאדם נולד ומתפתח.
איך הוא מגיב עם הסביבה, איך הוא נבנה, איך הוא גדל.
הרי כולנו יודעים לשייך את הפעוט הדברן כעיתונאי לעתיד, את השתקן כ"רוחני" ואת הפעוט ה"ענק" כשחקן כדורסל.
לא שזה תמיד נכון, אבל בהחלט הבדלי קונסטיטוציה והרכב נפשי-רגשי-שכלי, קיימים וברורים לכל.
דווקא פה מה שאמר ינוקא הוא נכון ביותר בשביל האדם, כל אחד צריך ללמוד ולהתנסות בחייו במה שהוא מוצא כמתאים לו.
כמובן, יש לעשות זאת בזהירות ולהיות מספיק בוגר וקשוב לעצמך על מנת להבין שדרך מסויימת היא לא מתאימה לפני שהנזק הוא בלתי הפיך, אך שוב, כפי שכבר אמרו לפנינו - אין חכם כבעל ניסיון...
מאוד חשוב, באמת, להבין את כל מה שעלה פה בפורום בשרשור היפה הזה, בנוגע למה שקורה סביבנו וללמוד כיצד:
1. באופן אישי לא לאבד את הפרופורציות הנכונות לנו.
2. כמטפלים, למצוא כמה שיותר כלים כדי לעזור לאנשים למצוא את הפרופורציות האישיות הנכונות להם.
ככה אני רואה את הדברים
שיהיה לכולנו המשך יום מעולה!!!
