אמ;לק: איי לייקד מייק.
בחודש יולי צפיתי בשלושה מַחֲזַמְרִים: "פריסילה מלכת המדבר" (הפקה של וסט אנד שהגיעה לישראל, על סמך סרט אוסטרלי עם שירים), "בילי אליוט" (גרסה עברית למחזמר על סמך סרט נטול שירים), "איי לייק" מייק" (מחזמר ישראלי ותיק על סמך מחזה שהיה גם לסרט נטול שירים). אף על פי ש"פריסילה" כלל להיטים מוכרים בעטיפה נוצצת ומושקעת (ועם ג'ייסון דונובן!) ו"בילי אליוט" כלל שירים של אלטון ג'ון (בעיניי העלילה הרבה יותר חזקה מהשירים והסרט המקורי מעביר אותה מצוין) בהפקה ישראלית מושקעת ומלאה בכוכבים, אני מאמצת בחום את הגרסה המיוזעת והדביקה של חפר וזלצר, בהפקה צנועה של בית צבי עם סטודנטים אלמוניים.
אכן כן, קשה להאמין, אבל מבין השלושה נהניתי יותר מ"איי לייק מייק", אף שהוא ישן, לא מעודכן (אך עדיין עדכני להפליא...) והרבה (הרבה) פחות מתוקצב (עזר מאוד לכיס). העובדה שבהפקות היקרות ישבתי רחוק מהבמה ושבתאטרון ר"ג אפשר לשבת במרחק יריקה מהבמה (מילולית) לא הזיקה; אבל באמת שפשוט נהניתי! מהעלילה, מההומור, מהשירים התוססים (את רובם לא הכרתי, למעט שלושת המוכרים), מהריקודים והתלבושות הססגוניות... היה שמח על הבמה וזה עשה לי שמח בלב. פשוט כיף של מחזמר, כפי שמחזמרים צריכים להיות, ומקורי שלנו, לא צריך ללכת רחוק.
עד היום הכרתי (ולא כ"כ חיבבתי) את "לחיי העם הזה" ואת "מה צריך בסך הכול בן אדם" שתמיד היו שירי טברנה שירב"ץ מעיקים כאלה (של דור ההורים) ומעולם לא התחברתי אליהם. הפעם, בביצועים רעננים ובהקשר, התחברתי ואף התרגשתי. יש איזשהו קסם במחזמר שקורה על הבמה שמחבר את השיר להקשרו המדויק וטוען אותו במשמעות וברגש שאין בו כשמבצעים או כשמקשיבים לו סתם כך. עוד התברר לי שאני מכירה את "מלחמה משנה אנשים" ולא ידעתי איך (לא ידעתי שזה בכלל שיר ממחזמר) והתברר לי שמגרסת הכיסוי של גלי עטרי (ב"סימנים" ובאוסף השני שלה). על הבמה גם הוא נשמע הרבה יותר טוב (לצערי לא הועלה ליוטיוב, לפחות נכון לרגע זה). הביצוע של עטרי לא כ"כ משוחק, אבל בלית גרסה טובה אחרת (ממש לא אוהבת את הקול ואת האינטונציה של דליה פרידלנד) לא נותר לי אלא לחרוש עליו.
לסיכום, מומלץ בחום! ההצגה מציגה עד 19/8, לכו, זה כדאי, לא יקר ומהנה מאוד. המרענן הרשמי של הקיץ.
קישור לביקורת נלהבת באופן מחשיד, אבל בחיי שהסכמתי עם כל מילה:
http://www.youpost.co.il/life-and-style/shows/6168-2016-07-21-08-18-15
