עם אחותי הקטנה
הלכנו להצגה "כשהכל היה ירוק" שמבוססת על הסיפור העץ הנדיב , בתאטרון החאן
ההצגה היתה כולה ללא מילים, ממש ממש מהפנטת , כל האביזרים והבובות עשויים מעיסת נייר של ספרים ישנים שמצאו ברחובות תל אביב
שתי שחקנים מוכשרים ממש מתאטרון המפתח (דודי , תקן אותי אם אני טועה) שהפעילו בובות של ילד-שהפך לנער- שהפך לאיש- שהפך למבוגר, ועץ מדהים מדהים , שבהתחלה לא נע בכלל אבל התחיל לנוע בכזו אנושיות שזה היה ממש מרגש.
הילד מתחבר עם העץ , והעץ כל כך נדיב שהוא קוטף מעצמו את הפירות ומגיש לילד. העץ גם נראה כעץ לכל דבר, אבל גם בנוי במנגנון מיוחד שיש לו מלא מפרקים ותנועות שהוא יכול לזוז כאילו יש לו ידיים וראש. הוא גם יכל להשיר את העלים והפרחים בתקופת החורף ולהתכווץ ממש כשהנער היה בתקופה ששכח מהעץ
היה איש נוסף (דודי, אני לא זוכרת שנות ) שניצל על כל ההצגה מבחינה מוזיקלית. מכיוון שלא היו מילים בהצגה, כל הרגשות והמחוות והתחושות הועברו על ידי הפסנתר שהיה שם. היה מדהים. שעה שלמה שהפסנתר מעביר את התחושות הכי דקיקות והכי עדינות - והכל דרך שילוב של הצלילים ובסנכרון מעולה עם תנועות הבובות
ההצגה דיי עצובה (אחותי כמעט בכתה בסוף, ) אבל ככה זה גם בעץ הנדיב, שהוא כל כך נדיב עד שכבר לא נשאר לו מה ..
לאחר ההצגה בקשתי מהמפעיל אם אפשר לראות את הבובות. הוא הראה לי בשמחה . הם כל כך מדויקות בבניה שלהם , ובהבעות פנים. אדון איש שאני לא זוכרת את שמו אמר ש"סטודיו ידיים" הכין את הבובות והתפאורה, שאפו ענק!
ממש הייתי מבסוטה מההצגה, רק היה חבל לי שלא היתה לי מצלמה איכותית, וצילמתי רק בפלאפון המג'נון שלי .
ממליצה ממש ממש ללכת לראות את ההצגה, (אני נהנתי שם יותר מכל בני ה5 גם יחד ) כי הבובות, התפאורה, דיוק הפעלה, העלילה ,והמוזיקה - כולם כולם בטופ .
יהב
מקוה לצרף תמנות בקרוב , מצטערת על האיכות (הפלאפון הזה לא משו .. )