החופש הגדול התחיל ואנו צריכים להקפיד ולשמור על כל בנינו ובנותינו
והשבוע אני התהפכתי והתהלכתי ממש עם לב כואב ובוכה
ואני רוצה לשתף אותכם במה שהיה ולדבר על סטיות – אונס – אונס ילדה או אונס ילד
השבוע התקשרה אלי להתייעצות, אישה גרושה אם לבת בגיל 6, אשר הכניסה לגור בביתה, גם את החבר שלה.
האישה התקשרה אלי לשאול לגבי הזוגיות שלה וכיצד היא יכולה לקרב את ביתה לחבר – ואז – כבר כשהיא התחילה לדבר, אני התחלתי להרגיש לחץ, ועצבים, והזעתי מאוד, ופשוט נגמר לי האוויר.
הרבה לא הייתי צריכה לחפש ולראות – חשכו עיניי כאשר ראיתי כי הבת מתרחקת מהחבר בגלל שהוא מאיים עליה ושולח ידיים למקומות אינטימיים.
לאחר שאמרתי את שאמרתי לאמא, היא התחילה לבכות ולהבין שבעצם כל החצי שנה הזו, הבת שלה צעקה וצרחה, והיא לא שמעה.
עכשיו, פתאום היא מבינה מדוע כל הזמן הילדה כואבת, מבוהלת, ומפוחדת,
עד כדי כך, שהפסיקה לאכול וירדה במשקל (עד עתה האמא חשבה שהיא מרעיבה את עצמה על מנת להיות דוגמנית),
ועד כדי כך, שכל יום היתה הולכת לבית הספר, ומשם ישר לחברה, להמשיך ללמוד איתה, ולהכין שיעורי בית, ולמרות כל זאת היא ירדה מאוד בלימודים.
ועד כדי כך, שעלה לה החום ל-38, והיא לא הסכימה להישאר בבית ולשכב במיטה, והעדיפה ללכת לבית הספר (האמא חשבה כי היא רוצה לעשות כל מאמץ כן להצליח בלימודים).
האמא גם פתאום הבינה, מדוע הבת לא רצתה להיות עם החבר, גם כשהוא רצה לקרוא לה סיפור לפני השינה, וגם כשהוא הציע לה ללכת לבריכה, או לגינת המשחקים.
אני הרגשתי את כאב הילדה ונקרעתי – עד עתה אני מתהלכת כואבת ובוכה, ומתנחמת בזה, שראיתי שהוא, לא אנס אותה, ומי יודע, מה היה קורה, אם האמא לא היתה מתקשרת אלי, ואם אני לא הייתי, מאירה את עיניה..
אני נתקלת בלא מעט אנשים, גברים ונשים שעברו התעללות מינית אם זה בגיל צעיר ואם זה בגיל מבוגר – ופשוט הם לא יוצאים מזה.
כולם מתהלכים כואבים ואבלים.
ישנם כאלה המסתגרים, וישנם כאלה שהם "הליצן הבוכה" – צוחקים ומבדרים את כולם, ואיש לא יעלה על הדעת, שהם בעצם, מאוד מאוד כואבים, ומאוד מאוד מסכנים.
ישנם המעיזים לדבר על כך מיד, וישנם המעיזים לדבר על כך, רק לאחר שהתבשלו בזה עשרות שנים
וישנם כאלו, שילכו לקבר עם הכאב הגדול, והסוד הגדול והנורא
זה לא נכון לפתור את אחריותנו ואו את מצפוננו בכך שנאמר, נחשוב ונאמין כי זו הקרמה של אותו ילד ואו אותה ילדה שאנסו ואו נאנסו.
החלטתי להעלות זאת אך ורק כי אני מבקשת מכולכם, תעיפו מבט נוסף לתוך העיניים, תקשיבו לתגובה האילמת, תלמדו ותעקבו אחר השינויים, הבלתי הגיוניים והבלתי מוסברים – לא פעם, הדברים קורים בתוך הבית ולאו דווקא בחוץ,
דווקא האנשים שאנחנו הכי בוטחים בהם והאנשים שהכי אנחנו לא מצפים מהם...הם השטן האיום והנורא עבורנו.