או - איך נשברות דעות מוטעות.
לפני כמה ימים הציעו לי מטעם הנסיינים של תפוז לטעום ולהתנסות בחלב עיזים של תנובה.
מודה, אף פעם לא יצא לי לשתות חלב עיזים, וההיכרות שלי עם מוצרי עיזים היתה בגבינות שונות.
אני אוהבת גבינות עיזים, אבל יש להן טעם מאד מובהק ושונה מגבינות מחלב בקר, וחשבתי שכך גם החלב.
כשהוצעה לי ההתנסות החלטתי שאין זמן טוב יותר מההווה כדי לטעום את החלב הזה ולראות מה אפשר לעשות איתו.
שמעתי על כמה יתרונות של חלב עיזים על פני חלב בקר, שהוא יותר בריא, שיש בו יותר סידן מאשר בחלב פרה, שהוא מחזק את המערכת החיסונית, שהוא יותר קל לעיכול ושחלק מהרגישים ללקטוז יכולים לצרוך אותו בלי לסבול מכל התופעות הקשורות לרגישות הזו, לעומת חלב פרה. השאלה היתה מה הטעם שלו.
אז קיבלתי שני קרטונים של ליטר חלב עיזים 3.6% שומן, הסתכלתי עליהם, הם הסתכלו עלי, הסתכלתי עליהם שוב, פתחתי את הפקק, רחרחתי ולא הרחתי ריח מיוחד. מזגתי קצת לכוס ולקחתי שלוק קטן. המממ...גם הטעם שלו לא שונה במיוחד מזה של חלב פרה. איזו הפתעה!
השלב הבא היה לפתוח את הבוקר כמו שאני רגילה ולהכין לעצמי קפה הפוך, הפעם מחלב עיזים, ונרשמה הצלחה.
חלב העיזים מרגיש קצת יותר עשיר ואולי קצת כבד לעומת חלב פרה, כנראה בגלל העוד 0.6 אחוזי שומן, אבל חוץ מזה הקפה היה טעים כרגיל וממש אין לי תלונות, נהפוכו! אני בטוחה שמי שלא ידע שמדובר בחלב עיזים לא ינחש את זה מטעימה שלו.
אז הבוקר שלי התחיל בכייף עם קפה טעים מחלב עיזים (מי היה מאמין), רדיו ברקע, ועם אנרגיות טובות להמשך היום, ועכשיו יש עוד סוג חלב שאני מכירה, שטעים לי ואני יכולה להשתמש בו במקום חלב פרה במקרה הצורך.
תודה רבה לתנובה ולתפוז אנשים.
