כוונתי היא שיש גורל, ואת הגורל השם קובע, מתי ואך
ואין קשר בין זה לפשעים שתארת.
ולגבי "הכל ידוע מראש מהרשות נתונה" , יש אי הבנה שאנשים חושבים שהרשות נתונה להם. הענין הוא כזה מי שהולך על פי דרכי השם יהיה לו טוב, ועל פניו נראה שהשם נותן את האפשרות לבחור מה שבא לו משמע שלא בדרכי השם, ואז האדם חושב שהנה הוא יכול להחליט בעצמו, אבל אז הוא מגלה במהרה שבחר בדרך הלא נכונה, שהיא כאמור לא דרכי השם, גם אם נראה לאדם שהכיוון שהשם בחר בשבילו היא הפחות טובה, ברגע שילך באמונה עיוורת אחרי דרכי השם, יראה שרק יזכה לטוב.
ואני מדברת איתך מניסיון אישי שלי ושל אחרים שראיתי כאשר עושים לשם דווקא, או שחושבים שחכמים יותר, או יודעים יותר טוב מה טוב להם, אז רק הדרדרו.