מה קראנו? מה שמענו? במה צפינו השבוע הזה?
- פותח הנושא הייזל
- פורסם בתאריך
ריכוז אירועי ה-21.10.15
http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/1.2758549
 
http://www.haaretz.co.il/gallery/television/late-night/1.2758526
 
עברו בשקט יחסי השנה.
http://www.haaretz.co.il/captain/gadget/1.2758549
 
http://www.haaretz.co.il/gallery/television/late-night/1.2758526
 
עברו בשקט יחסי השנה.
איירה גיינס
New member
העונה השניה של THE STRAIN
כמעט סיימתי אותה. נשארו לי עוד שני פרקים. העונה השניה לא משהו כמו הראשונה, יותר מדי החלטות תמוהות של הדמויות שלא מצדיקים, אין באמת שיחות עומק לטירוף של אלדריץ' פאלמר (רק עכשיו נזכרתי שאת השחקן הזה אני מכיר במיוחד {הרבה דברים, ספציפית אני זוכר אותו מ-} מג'ומנג'י הנפלא. הוא היה הצייד), הזקן לא משתנה או משנה את התנהגותו ו.... לא הייתה התפתחות כל כך גדולה בעלילה. ובכל זאת, אני נהנה לצפות בסדרה. כנראה קל לרצות אותי.
כמעט סיימתי אותה. נשארו לי עוד שני פרקים. העונה השניה לא משהו כמו הראשונה, יותר מדי החלטות תמוהות של הדמויות שלא מצדיקים, אין באמת שיחות עומק לטירוף של אלדריץ' פאלמר (רק עכשיו נזכרתי שאת השחקן הזה אני מכיר במיוחד {הרבה דברים, ספציפית אני זוכר אותו מ-} מג'ומנג'י הנפלא. הוא היה הצייד), הזקן לא משתנה או משנה את התנהגותו ו.... לא הייתה התפתחות כל כך גדולה בעלילה. ובכל זאת, אני נהנה לצפות בסדרה. כנראה קל לרצות אותי.
מהאימרסיביות שישנן, כמו שציינתי
 
אגב הבלונדה שבתפקיד חברת המועצה המיליטנטית - היתה פעם רזה ויפה... זוכר אותה ב'ברוקן ארוו' עם טראבולטה וכן סרט נחמד בשם Jack & Sarah, עוד קומדיה בריטית על רווק שמגלה שהוא צריך להיות אחראי. היתה בתפקיד הבייביסיטר שנעשית מעורבת יותר בחייו.
 
לא כולם שומרים על המראה, אבל אצלה זה מצער.
 
אגב הבלונדה שבתפקיד חברת המועצה המיליטנטית - היתה פעם רזה ויפה... זוכר אותה ב'ברוקן ארוו' עם טראבולטה וכן סרט נחמד בשם Jack & Sarah, עוד קומדיה בריטית על רווק שמגלה שהוא צריך להיות אחראי. היתה בתפקיד הבייביסיטר שנעשית מעורבת יותר בחייו.
 
לא כולם שומרים על המראה, אבל אצלה זה מצער.
מייקרופט - קארים עבדול ג'באר ואנה ווטרהאוס
ספר על האח הפחות מפורסם (וגם קצת פחות מגניב) של שרלוק הולמס, מאת אליל הכדורסל קארים עבדול ג'באר (ואנה ווטרהאוס, שאני לא יודע מי היא).
כאילו, וואו, איזו אקזוטיקה.
הספר עצמו חמוד. לא יותר. הוא ספר הרפתקאות, כשהגיבור הוא סוג של שרלוק הולמס (רק יותר חכם). אבל הרפתקאות, זהו. נחמד לקרוא.
ספר על האח הפחות מפורסם (וגם קצת פחות מגניב) של שרלוק הולמס, מאת אליל הכדורסל קארים עבדול ג'באר (ואנה ווטרהאוס, שאני לא יודע מי היא).
כאילו, וואו, איזו אקזוטיקה.
הספר עצמו חמוד. לא יותר. הוא ספר הרפתקאות, כשהגיבור הוא סוג של שרלוק הולמס (רק יותר חכם). אבל הרפתקאות, זהו. נחמד לקרוא.
2 אירועים ראויים לאיזכור (בשבוע הקודם)
1. בפרק 4 של 'קוואנטיקו' הופיע חרדי-ישראלי ודיבר עברית כמעט 2 דקות. אחת הדמויות הקבועות דיברה איתו גם - במבטא שהסגיר קריאה פונטית.
 
פעם ראשונה שחרדים דוברי עברית נראים ב-TV מסחרית, ככל שראיתי. מופתע שלא דיברו אידיש (היה יותר אותנטי, אבל מנוגד לרקע של הדמות).
 
2. בפרק 5 (עונה 5) של 'דאונטון אבי' - היה אירוע לקראת הסוף, שהזכיר סצינה מרכזית מתוך 'הנוסע השמיני' (ALIEN)... בלי ספק מקור ההשראה. שילוב ביזארי שהזכיר סרטים מהעבר.
1. בפרק 4 של 'קוואנטיקו' הופיע חרדי-ישראלי ודיבר עברית כמעט 2 דקות. אחת הדמויות הקבועות דיברה איתו גם - במבטא שהסגיר קריאה פונטית.
 
פעם ראשונה שחרדים דוברי עברית נראים ב-TV מסחרית, ככל שראיתי. מופתע שלא דיברו אידיש (היה יותר אותנטי, אבל מנוגד לרקע של הדמות).
 
2. בפרק 5 (עונה 5) של 'דאונטון אבי' - היה אירוע לקראת הסוף, שהזכיר סצינה מרכזית מתוך 'הנוסע השמיני' (ALIEN)... בלי ספק מקור ההשראה. שילוב ביזארי שהזכיר סרטים מהעבר.
signal to noise-Silvia Moreno-Garcia
הספר מתרחש לסירוגין בשתי נקודות זמן במקסיקו.
ב2009, מצ'ה (מקווה שככה הוגים את שמה. קיצור של מרסדס) חוזרת הביתה להלוויתו של אביה, אותו לא ראתה 20 שנה. בביתה היא פוגשת בחבר הילדות שלה, סבסטיאן, ונאלצת להתמודד עם זכרונות לא נעימים מעברה.
ב1988, מצ'ה, סבסטיאן ודניאלה הם שלושה נערים דחויים בני 15. כשמצ'ה, בעלת האובססיה הקלה למוזיקה, מגלה שהם יכולים לבצע קסמים בעזרת מוזיקה, זה פותח עבורם פתח לשיפור החיים שלהם...(טאם טאם טאאאאאם)
אתחיל בסוף: אהבתי את הספר הזה מאד מאד! הוא כתוב בסגנון קולח מאד ונהניתי מכל רגע. מצ'ה היא דמות מאד מתסכלת (שעל ידי אנשים אחרים היתה מוגדרת כunlikable. אני חיבבתי אותה, למרות שרציתי להרביץ לה לפעמים), אבל , גם בזכות העובדה הזו, היא וכל הדמויות האחרות הרגישו אמיתיות, ובספר מהסוג הזה, זה אחד האלמנטים החשובים ביותר, לדעתי.
מתיאור הספר, ציפיתי למשהו שמעוגן מאד במציאות ושהכישוף בו הוא לא חלק משמעותי מהעלילה. למרות שגיליתי שהכישוף הוא כן חלק מרכזי ותופס נתח גדול יותר משציפיתי, ההרגשה הכללית היתה שמדובר יותר בסיפור התבגרות וחניכה מאשר ב"פנטזיה".
בתור מישהי שכן אוהבת פנטזיה (מן הסתם...) הייתי שמחה אם הכישוף היה תפור לעלילה באופן מהודק יותר. סבתא של מצ'ה גרה איתם והיא הכתובת של מצ'ה בענייני כישוף, ומדי פעם הסבתא, דולורס, מתחילה איזשהו סיפור על כשפים שנשמע מעניין, אבל מתפוגג לתוך העלילה מבלי להיות מסופר עד הסוף. זו אולי הביקורת היחידה שלי-הייתי שמחה אם האלמנטים של ה"מיתולוגיה" והפנטזיה היו זוכים ליותר יחס.
אז בקיצור-ספר מצוין לדעתי ושווה קריאה.
כרגע אני מתלבטת מה לקרוא. שקלתי להתחיל את city of stairs, אבל מביקורות שראיתי עליו אני חוששת שהוא יהיה מורכב וכבד מדי בשבילי כרגע. אין לי הרבה זמן ואני חושבת שאני מעדיפה משהו קליל יותר (אז בינתיים אני לא קוראת כלום
)...
הספר מתרחש לסירוגין בשתי נקודות זמן במקסיקו.
ב2009, מצ'ה (מקווה שככה הוגים את שמה. קיצור של מרסדס) חוזרת הביתה להלוויתו של אביה, אותו לא ראתה 20 שנה. בביתה היא פוגשת בחבר הילדות שלה, סבסטיאן, ונאלצת להתמודד עם זכרונות לא נעימים מעברה.
ב1988, מצ'ה, סבסטיאן ודניאלה הם שלושה נערים דחויים בני 15. כשמצ'ה, בעלת האובססיה הקלה למוזיקה, מגלה שהם יכולים לבצע קסמים בעזרת מוזיקה, זה פותח עבורם פתח לשיפור החיים שלהם...(טאם טאם טאאאאאם)
אתחיל בסוף: אהבתי את הספר הזה מאד מאד! הוא כתוב בסגנון קולח מאד ונהניתי מכל רגע. מצ'ה היא דמות מאד מתסכלת (שעל ידי אנשים אחרים היתה מוגדרת כunlikable. אני חיבבתי אותה, למרות שרציתי להרביץ לה לפעמים), אבל , גם בזכות העובדה הזו, היא וכל הדמויות האחרות הרגישו אמיתיות, ובספר מהסוג הזה, זה אחד האלמנטים החשובים ביותר, לדעתי.
מתיאור הספר, ציפיתי למשהו שמעוגן מאד במציאות ושהכישוף בו הוא לא חלק משמעותי מהעלילה. למרות שגיליתי שהכישוף הוא כן חלק מרכזי ותופס נתח גדול יותר משציפיתי, ההרגשה הכללית היתה שמדובר יותר בסיפור התבגרות וחניכה מאשר ב"פנטזיה".
בתור מישהי שכן אוהבת פנטזיה (מן הסתם...) הייתי שמחה אם הכישוף היה תפור לעלילה באופן מהודק יותר. סבתא של מצ'ה גרה איתם והיא הכתובת של מצ'ה בענייני כישוף, ומדי פעם הסבתא, דולורס, מתחילה איזשהו סיפור על כשפים שנשמע מעניין, אבל מתפוגג לתוך העלילה מבלי להיות מסופר עד הסוף. זו אולי הביקורת היחידה שלי-הייתי שמחה אם האלמנטים של ה"מיתולוגיה" והפנטזיה היו זוכים ליותר יחס.
אז בקיצור-ספר מצוין לדעתי ושווה קריאה.
כרגע אני מתלבטת מה לקרוא. שקלתי להתחיל את city of stairs, אבל מביקורות שראיתי עליו אני חוששת שהוא יהיה מורכב וכבד מדי בשבילי כרגע. אין לי הרבה זמן ואני חושבת שאני מעדיפה משהו קליל יותר (אז בינתיים אני לא קוראת כלום
minimalman
New member
"הגשר" /איאן בנקס, "Those Above" / פולנסקי
שניהם לא רעים אבל בעייתיים , כ"א בקטע שלו.
לגבי "הגשר" - השני של בנקס שאני קורא אחרי ה – Wasp Factory שמאד אהבתי.
טיול בנבכי התת-מודע של בחור שעבר תאונת דרכים ושרוי בקומה. ספר לא פשוט לקריאה , מודה שלפחות בשליש הראשון עברו כמה מחשבות נטישה עם כל הכתיבה האסוציאטיבית, שברי המחשבות , חלומות, וחלומות בתוך חלומות..כן, זה לא בדיוק הספר לקחת אחרי יום עבודה. מתישהו העסק מתחיל לקבל צורה אבל דווקא אז הסיפור מאבד תנופה. בסופו של דבר הייתי מסכם אותו כחוויה מעניינת לא יותר.
"Those Above" - החלק הראשון מתוך שניים וטבילת האש הראשונה של פולנסקי בפנטזיה קצת יותר אפית.
בניית עולם מצוינת , כתיבת דמויות טובה (למרות שהדמויות עצמן לא הכי כובשות ) ובכלל, אוהב את הכתיבה שלו. אבל זה ספר איטי, כל כך איטי..
ולא שלא קורים בו דברים - הרבה פוליטיקה, קצת קרבות, קצת סקס, אבל וואלה , הסיפור עצמו בקושי זז. בתכלס כל הספר הוא בעיקר Build-Up לספר הבא.
גם ההומור שעבד כל כך טוב (לפחות עלי ) בסדרת ה – Low Town שלו למעשה לא קיים פה.
האמת שרוב הספר הייתי כבר נעול על לתת לו 2 ב – GoodReads ולשלוח אותו לדרכו, אבל בסוף ,אחרי כל המריחות,תיאורי הנוף והאובר-רצינות, משהו כן התחבר לי.
כ - Build-Up הוא בסופו של דבר עושה עבודה לא רעה בכלל ונראה שההמשך הולך להיות הרבה יותר טוב.
שניהם לא רעים אבל בעייתיים , כ"א בקטע שלו.
לגבי "הגשר" - השני של בנקס שאני קורא אחרי ה – Wasp Factory שמאד אהבתי.
טיול בנבכי התת-מודע של בחור שעבר תאונת דרכים ושרוי בקומה. ספר לא פשוט לקריאה , מודה שלפחות בשליש הראשון עברו כמה מחשבות נטישה עם כל הכתיבה האסוציאטיבית, שברי המחשבות , חלומות, וחלומות בתוך חלומות..כן, זה לא בדיוק הספר לקחת אחרי יום עבודה. מתישהו העסק מתחיל לקבל צורה אבל דווקא אז הסיפור מאבד תנופה. בסופו של דבר הייתי מסכם אותו כחוויה מעניינת לא יותר.
"Those Above" - החלק הראשון מתוך שניים וטבילת האש הראשונה של פולנסקי בפנטזיה קצת יותר אפית.
בניית עולם מצוינת , כתיבת דמויות טובה (למרות שהדמויות עצמן לא הכי כובשות ) ובכלל, אוהב את הכתיבה שלו. אבל זה ספר איטי, כל כך איטי..
ולא שלא קורים בו דברים - הרבה פוליטיקה, קצת קרבות, קצת סקס, אבל וואלה , הסיפור עצמו בקושי זז. בתכלס כל הספר הוא בעיקר Build-Up לספר הבא.
גם ההומור שעבד כל כך טוב (לפחות עלי ) בסדרת ה – Low Town שלו למעשה לא קיים פה.
האמת שרוב הספר הייתי כבר נעול על לתת לו 2 ב – GoodReads ולשלוח אותו לדרכו, אבל בסוף ,אחרי כל המריחות,תיאורי הנוף והאובר-רצינות, משהו כן התחבר לי.
כ - Build-Up הוא בסופו של דבר עושה עבודה לא רעה בכלל ונראה שההמשך הולך להיות הרבה יותר טוב.
הייבן, סופרגירל ושילד (וואו, שילד, וואו) ואחרים
אין לי כח להשקיע בסדרות איכותיות.
הייבן - עונה אחרונה. ממשיכה טוב, רוב הזמן, למרות שהקטעים גם דיוק מיותרים בעיני.
סופרגירל היה אחלה. סוג של גילטי פלז'ר חמוד. לא יודע אם אמשיך לצפות, אבל אחלה פיילוט. מעניין אם יקחו את הסדרה למקומות של אפלה, כראוי לגיבורי על בימינו, או שיארו במקום שמח יותר..
שילד (4722 שעות) - איזה פרק מצויין, מיוחד, חזק ומסקרן. סימונס מחזיקה את הפרק על כתפיה ועושה את זה מעולה ממש. אני לא אוהב את קו העלילה של ה-ATCU, אז הרווח כפול.
 
יש עוד מלא סדרות שאני רוצה לראות, אבל אין לי זמן ופניות. את Heroes החדשה אני שומר לצפייה רצופה כשכל הפרקים יצאו.
מחכה בקוצר רוח ל"איש במצודה הרמה" ולג'סיקה ג'ונס.
אין לי כח להשקיע בסדרות איכותיות.
הייבן - עונה אחרונה. ממשיכה טוב, רוב הזמן, למרות שהקטעים גם דיוק מיותרים בעיני.
סופרגירל היה אחלה. סוג של גילטי פלז'ר חמוד. לא יודע אם אמשיך לצפות, אבל אחלה פיילוט. מעניין אם יקחו את הסדרה למקומות של אפלה, כראוי לגיבורי על בימינו, או שיארו במקום שמח יותר..
שילד (4722 שעות) - איזה פרק מצויין, מיוחד, חזק ומסקרן. סימונס מחזיקה את הפרק על כתפיה ועושה את זה מעולה ממש. אני לא אוהב את קו העלילה של ה-ATCU, אז הרווח כפול.
 
יש עוד מלא סדרות שאני רוצה לראות, אבל אין לי זמן ופניות. את Heroes החדשה אני שומר לצפייה רצופה כשכל הפרקים יצאו.
מחכה בקוצר רוח ל"איש במצודה הרמה" ולג'סיקה ג'ונס.
ממליץ על בלאקליסט. אקשן אינטלגנטי מהממוצע
אם כי צריך לחבב את ספיידר כדי להנות (שומר לו חסד בזכות PRETTY IN PINK...)
 
+ לימיטלס; כתיבה טובה מהממוצע ומתוחכמת. אמנם השחקן הראשי קצת מרוצה מעצמו יותר מדי (וקארפנטר נראית הרבה פחות טוב מאשר לפני 3 שנים - לא להאמין - https://www.youtube.com/watch?v=jAR5N3bBZnA), אבל הסיפור מוצלח ומושקע.
אם כי צריך לחבב את ספיידר כדי להנות (שומר לו חסד בזכות PRETTY IN PINK...)
 
+ לימיטלס; כתיבה טובה מהממוצע ומתוחכמת. אמנם השחקן הראשי קצת מרוצה מעצמו יותר מדי (וקארפנטר נראית הרבה פחות טוב מאשר לפני 3 שנים - לא להאמין - https://www.youtube.com/watch?v=jAR5N3bBZnA), אבל הסיפור מוצלח ומושקע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.