פסיפלורה40
New member
אז זהו, אחרי החגים התחיל באופן רשמי היום.
הקטנה שלי התחילה השנה גן עיריה - טרום חובה.
אני זוכרת שכשאחותה הגדולה עברה מגן פרטי לגן עיריה,
פתאום מהר מאוד היא נעשתה "ילדה".
ממש אפשר היה לראות את הקפיצה הזו.
וכעת הקטנה שלי נכנסה לטרום חובה.
אפילו באותו הגן.
לפי מה שנראה, לא יאומצו להן עוד אחים או אחיות.
כך שהיא ממש הקטנה שלי.
ואני יודעת שבאיזשהו מקום קצת קשה לי 'לשחרר' את הקטנות שלה...
והיא עוד כזו רכה... עדיין יש לה קווי מיתאר של קטנטנים - הבטן העגלגלה... היא עדיין ישנה עם הרגליים מקופלות מתחת לבטן, עם הטוסיק למעלה, כמו שתינוקות ישנים. עדיין זקוקה לשנת צהריים.
וכייף לי שאני עדיין יכולה להחזיק אותה על הידיים, ולהסניף אותה ולקווצ'ץ' אותה בחיבוקים כמו שעושים לקטנטנים.
אבל זהו, היא כבר מתחילה לחזור מהגן עם "דיבורים של גדולים", ולומדת לעשות כל מיני דברים שבעבר לא עשתה באופן עצמאי [למרות שיחסית היא ילדה מאוד עצמאית]. ונכון שתמיד אני אומרת לשתיהן שהן כבר ילדות גדולות, אבל מזכירה להן [כמו שלי מזכירים] שתמיד תמיד בלי קשר לגיל שלהן הן יהיו הקטנות של אמא.
היי, רגע, למה מתנגן ברקע:
"תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך" ?
