לאחרונה בעלי קיבל מהעבודה מכונת אספריסו ביתית קטנה. כזו עם קפסולות .
במושגים של מכונות קפה, אחת פשוטה.
במושגים של מי שרגיל לשתות נס קפה (אומנם משובח, אבל עדיין רק נס קפה) כל בוקר -
חידוש עולמי!
קודם כל שמחתי שלא צריך דוקטורט בטכנולוגיה כדי לדעת איך להפעיל את זה. וגם שמחתי שלא מצפים ממני לשטוף חמישים חלקים של מכשיר (כמו סוגי מיקסרים כאלה, שרק לראות הכיור הגדוש אחרי שגרדו שני גזרים - עושה חשק להפוך לקניבל או לכל הפחות לטורף-על! )
כמובן גם שמחתי על הטעם. בגדול. יותר טעים מנס קפה (ואני קונה רק את השובחים ביותר. שמה שתי כפיות גדושות כדי שיהיה טעם חזק. )
אבל
חשתי שיש משהו שמסתבך לי באישיות.
התלבטויות מהותיות ועמוקות זהות שלא הכרתי לפתע נכנסו לעולמי!
האם הבוקר אתחיל בריסטרטו? או שאסתפק בארפג'ין? האם אני טיפוס של פורטיסיו לונגו או שבעצם תמיד הייתי ליניציו לונגו ולא ידעתי?
גם אתם הסתבכתם עם המושגים?! אסביר לכם - אלה השמות של סוגי הקפה שבקפסולות!
וכדי שתבינו יותר טוב אסביר שה
ריסטרטו הוא בטעם קפה.
וה ארפג'יו גם בטעם קפה.
אבל לפורטיסיו יש טעם קפה.
ואם תהיתם מה זה ליניציו לונגו , אז זהו שזה קפה.
יש את אלה שאין בהם זכר ל קפה - אפילו לא השם!
כי הם נטולי קפאין ובחוזק 0 בערך.... נו, טוב, נעשה טובה :חוזק 2 מתוך 10, כלומר חמישית חוזק בלי קפאין , בלי צבע ובלי טעם - אצל אמא שלי היו קוראים לזה "שתן של חתולים"!
ואם תהיתם מה זה משקה "שתן של חתולים" - תנסו את ה נטול קפאין או דולסאו דו ברזיל בטעם מתוק וקטיפתי!
(מי רוצה קפה מתוק וקטיפתי?! מה זה מיץ פטל???? לא, שתן של חתולים!!! )
אז לפני שתחליטו שעדיף קפה "רומא" ושחייבים להמנע מ"ויואלטו לונגו "בכל מחיר - תזכרו שסך הכל מדובר ב
קפה!!!!
בוקר טוב עולם ואיזה כיף לחדש את זרם הקפאין עם משהו משובח ומעורר מחשבות שכאלה!