לא מוצאת כל כך נחמה/
קשה לי לישון, אני חושבת כל הזמן על המשפחה.
ונתקלת בכל כך הרבה תגובות אנטישמיות, מסוג האנטישמיות החדשה (אלה שמחליפים את המילה יהודי בציוני)- לא פנים אל פנים. האנשים הרגילים פה- couldn't care less.
מה שאני נתקלת בו הוא בעיקר ברשת.
אתמול נכנסתי לדיון מתיש,
אחרי שראיתי שבהפגנה באנטוורפן היו דגלי ישראל עם צלב קרס (זה טופל על ידי המשטרה, אבל בכל זאת),
נכנסתי לאיוונט שבמקרה נתקלתי בו של הפגנת הזדהות בחנט עם הרוגי עזה, הייתי נחושה לדאוג שהמארגנים לא יחזרו על הפיאסקו הזה, שיארגנו הפגנה מכובדת ולא אנטישמית אם הם רוצים.
נראה לי שבסופו של דבר זה גם מה שהיה.
אבל הבורות, אלוהים, הבורות.
בגיזרת המזון אני לא מבשלת לסופשבוע, כי אנחנו אוטוטו נוסעים לחופשה,
אבל בגלל שהייתי קצת מעוכה וחולה- מרק מלא ירקות,
הכנתי תבשיל גדול של תרד, מנגולד צבעוני, בצל, עגבניות, בושל ביין לבן ורוטב סוייה, הרבה עשבי תיבול. זה לא נראה טעים אבל זה היה מעולה.
אכלתי את זה במשך יומיים או שלושה עם פחמימה אחרת בכל פעם.
חם פה מאוד בימים האחרונים, אז גם הרבה סלטים.
אבל באופן כללי התקיימתי על כריכים עם חומוס וזיתים. לא היה לי חשק לבשל.
