ביקורת ביקורת
The Getaway
קצב חזק.
ג׳ושי נעלם לי בשיר הזה מבחינת הגיטרה. אך הווקאלס חזקים.
שיר חזק, קליט (בשמיעה שלישית ומעלה אמנם) יפה, עדין וגרובי.
8/10
Dark Nessecities
Bammmm!
איזו פתיחה!
פשוט עונג רצוף... לעצום את העיניים ולהתענג..
בום!
סלאפפפ! פלי! באס! אההההההה
איזה גרוב
.
ג׳ושי עדיין מככב עם הגיטרה אבל ברקע.
בשמיעה ראשונה לא הבנתי מה קשור המעבר עם הפסנתר. הרגיש לי סופר מבולגן. אבל אחרי ששומעים את השיר פעמיים-שלוש, מבינים את ההגיון. מרגיש מתאים להפליא ברמה של גאונות.
אבל הנה ג׳ושי מצטרף אלינו עם סולו גיטרה יפייפה, חזק, בועט. נעים לי מאוד!
שיר יפייפה. קליט. סינגל ראשון מושלם.
9/10
We Turn Red
אוקיי הנה ג׳וש
סבבה
וצ׳אד פאקינג סמית! פאק איזה כיף!
פ׳אנק! כמה התגעגעתי❤
גיטרה מפציצה שלא שמעתי הרבה זמן, מקצב פ׳אנקי חזק, מעברים ומיני פזמונים נעימים ואיטיים בניגוד לשאר השיר.
סה"כ שיר חזק. אחרי מספר שמיעות הוא גם הופך קליט וממכר.
8/10
The Longest Wave
מעולם לא התחברתי לבלדות כל כך (סטייל פורצליין). אבל אנסה.
בתים יפייפים, מלודיה זורמת. פזמון עוצמתי.
בגדול שיר יפה מאוד, לעצום עיניים ולזרום. אבל שוב, אני לא מתחברת לבלדות במיוחד.
קשה לייצר Under the Bridge נוסף... אבל בשביל בלדה, The Longest Wave הוא שיר יפייפה.
7/10
Goodbye Angels
פתיחה מצויינת, בניה טובה לשיר בשילוב 4 הכלים בצורה מושלמת.
מעבר גדול!
בום!
השיר הזה נפתח בפזמון ושומר על עוצמה טובה גם בהמשך.
אוהבת את הגיטרה של ג׳ושי בשיר הזה מאוד. לא עוד גיטרת ליווי!
פאקינג סלאפפפפפ יההההה
איזו אאוטרו טוב! משהו מהעולם של OHM, אפל ופ׳אנקי בו זמנית!
8/10
Sick Love
מי החזיר אותי בזמן ל2002?
השיר הזה ישר החזיר אותי לDosed וחבריו מBTW.
שיר נפלא!
כל כך כיף לשמוע פופ איכותי בימים אלו.
אך עם זאת, פופ. צריך לאהוב פופ בשביל השיר הזה. למזלי, אני מתה על פופ איכותי
בשביל שיר פופ הוא נפלא, גיטרה כיפית, הבאס מפנקת והתופים מלווים בלי להשתלט על השיר. כפי שאמרתי, פופ.
רק...
אלטון ג׳ון אמור להיות פה איפשהו לא?
אם לא היו אומרים לי, לא הייתי מנחשת. סורי.
סה"כ שיר מהמם!
אחד משירי הפופ היפים ששמעתי השנה. ממכר!
8/10
Go Robot
שמישהו יארגן לי פאת אפרו ומכנס מתרחב!
איזה פ׳אנק כיפי!
שיר יפייפה.
פלי מלווה לי את כל השיר בקצב שקשה לא לרקוד.
שוב ג׳ושי נעלם לי פרט לנגיעות קטנות אבל סורי ג׳ושי, אתה לא ממש חסר לי בשיר הזה.
השיר הזה הוא משהו מעולם הפ׳אנק והדיסקו של ה70. בא לי לתלות כדור מראות בבית ולעוף!
רק חסר שהשיר הזה היה ממריא עוד טיפה. שומר על אחלה רמה אבל חסר לי איזה קליימאקס מטורף.
סה"כ שיר פצצה. בא לי לרקוד.
8/10
Feasting on the Flowers
מישהו אמר סטדיום ארקדיום?
שיר טוב סה"כ.
קצב השירה יפה. גיטרה טובה, הקלידים מוסיפים.
פזמון נעים וזורם.
לא השיר הכי טוב באלבום אבל לא רע בכלל. תוספת יפה.
7/10
Detroit
אאאווווקקקיייייי
מישהו פה נסע לתקופת הגראנג׳ של שנות ה90?
יש לי פה כל כך הרבה רפרנסים לרוק של הניינטיז שאני בהתקף נוסטלגיה.
אחד השירים הטובים ביותר באלבום לדעתי.
תופים
גיטרה
באס
הקול של אנתוני
הכל פשוט טוב, מדויק, מתחבר מושלם.
10/10
This Ticonderoga
אח! קיבלתי בעיטה לפנים!!!
פאקינג טירוף!
גיטרה רוצחת, קצב מרביץ!
אבל..
רגע, מה?
השיר הזה לוקה בתסמונת דו קוטביות רצינית.
מה זה המעבר הזה?!
זה לא מסתדר אבל מסתדר. משהו מהגאוניות של Dark Necessities. רק מוזר יותר.
מזל שאנחנו אוהבים את הפפרס ואנחנו רגילים לשטויות שלהם
שיר גדול.
שיר שמוכיח שהם לא סתם שרים ומנגנים. הם מוזיקאים.
9/10
Encore
מושלם.
אין מה להגיד.
לעצום עיניים ולהתענג.
בא לי לשמוע את השיר הזה בלופים לנצח.
ביחד עם Detroit, השירים הכי טובים באלבום.
היו צריכים לסיים איתו את האלבום. כל מה שבא אחרי השיר הזה לא ישמע כל כך טוב לעולם.
מושלם.
12/10 (כי אני רמאית
)
The Hunter
שיר יפיפה.
הפסנתר ממכר.
כמו שאמרתי אני לא אוהבת בלדות כמו שאני אוהבת שירים מקפיצים ומרביצים. אבל משהו בשיר הזה שואב וסוחף.
מהמשפחה של Playground Love של Air רק בלי הסקסופון.
נפלא.
8/10
Dreams of a Samurai
רגע, מתי שמתי פינק פלויד?
בניגוד לרוב הביקורות (כנראה) אני אוהבת את השיר הזה.
פתיחה מקסימה.
הבס מכניסה אותי לDeep Kick.... הסינקופות מטריפות אותי.
שוב פעם הפפרס מוכיחים שהם לא סתם להקה שמנגנת מוזיקה.
האוף ביטס של צ׳אד שמתווים את הדרך לשיר לאורך כל הדרך פשוט שבו אותי. כאילו אמרו לצ׳אד do your thing ואנחנו נתכוונן. נפלא בעיניי.
שוב יש פה משהן מתקופת הגראנג׳ של הניינטיז.
שיר מצוין!!!
9/10
לסיכום:
אלבום נפלא. אני לא אעשה השוואה לאלבומים אחרים לפני ג׳וש. אבל האלבום הזה עוקף את IWY בסיבוב ומאכיל אותו אבק בדרך.
לעומת IWY (שאני אוהבת אותו מאוד אגב) באלבום הזה מרגישים שהם להקה שעבדה על המוסיקה שלה, כתבה ביחד, התנסתה. וכן אני מדברת עליך ג׳וש פאקינג קלינגהופר. הלהקה עובדת ומנסה דברים חדשים כמעט כמו להקה חדשה. כמו שהרגשנו את השוני וההתנסויות שהם עשו כשדייב הצטרף.
כשלהקה מחליפה גיטריסט הדינמיקה צריכה להיות שונה.
IWY מצוין, באמת, אבל עכשיו ששומעים איך הפפרס נשמעים עם ג׳וש כגיטריסט, אני מבינה מה היה חסר בו.
ציון כללי 8/10 - כי יש שירים שהייתי רוצה שימריאו יותר. אבל קיבלו נקודה על מתיחת הגבולות
(לרפרנס BSSM הוא 10/10)