אני והתח״ש
החלטתי באופן סופי שאינו משתמע לשתי פנים - ה״נמר״ המוזר הזה הוא כלב תחש במשחק מחבואים רב-תרבותי. למה? כי צריך אחד כזה והתמנון סגול מדי.
בכל אופן, איפה היינו?
אה -
הטוב של השבוע החולף: הסופ״ש, ללא ספק. התקבצנו כמה חברות וכלבלבה בביתי וזה היה חיוך על חיוך על חיוך על חיוך.
הפחוטוב: החלטתי להפסיק לנהוג בטיפשות ולחזור לתחזק את עצמי קצת יותר ברצינות ועם קצת פחות מה שאנשים מצחיקים נוהגים לכנותו ״גבורה״ ואני מכנה ״נו מילא״. חוץ מזה הייתי על הפנים והמילים לא עבדו לי השבוע, אבל המספרים פיצו על כל מה שהמילים החסירו.
איש השבוע: כל כך הרבה זכאים לתואר השבוע, אשריי.
ספר השבוע: ״המסעדה שבסוף היקום״ / דגלאס אדאמס. אני מחפשת קטע ספציפי משם, אבל לא יכולה לדלג על הגאונות השזורה בדרך.
איך עברו החגים עד כה? בחיוכים – נהדר. במזג האוויר… סתיו
יש תוכניות לסוכות? מהן? הספיק לי, אני מדלגת על לחגוג את סוכות הפעם וישר נחה לקראת השגרה הבעל״ט.
מה עדיף - חגים או שגרה? שגרה. אני אוהבת חגים אבל יותר מדי פעמים הם אנטי-קליימקטיים (או איך שכותבים את זה)
ומשהו קטן/סיפורון/בדיחה/קישור להתחיל את השבוע בחיוך: אחד
הביצועים היפים.
ימים שמחים שיהיו לנו,
סיגל
