דוגמה מצויינת
לסיבה שאני לא בעד הסדנאות האלה.
במקום ללמד אותך להתמודד עם העולם, להכיר בעובדה שאת לא מושלמת ושיש על מה לעבוד, העיסוק הוא במכבסת מילים, שכל מטרתה היא "לעדן" עבורך את העובדה שמה לעשות, יש נקודות לשיפור.
אני לא רואה משהו רע בזה שמישהו מאתר בעצמו נקודות חלשות ומחליט לחזק אותן.
לדעתי, לא צריך לקרוא לזה בכל מיני שמות מומצאים כדי לא להעליב. חלק מהעניין זה להתחסן, לא?
כשהייתי בגילך הייתי מאוד ביישנית וכמעט לא דיברתי עם אנשים.
זה הפריע לי, זו נתפסה אצלי כנקודה חלשה והחלטתי לשנות.
פתחתי שיחות עם אנשים בלי קשר לנושא השיחה ואורכה, רק כדי להתאמן.
מכיוון שלמדתי עיצוב, תואר שכולל גם עבודה מעשית, היו לי הרבה שעות בסדנה.
אז ניגשתי לשולחנות אחרים וביקשתי פטיש/מקדחה/דבק, לא משנה אם באמת הייתי צריכה.
הלכתי ושאלתי אנשים על הפרוייקט שהם עובדים עליו והבעתי את דעתי.
לא תמיד אהבו את הדעה שלי, לא תמיד אהבו את עצם השיחה.
אבל זה לימד אותי לאתר לפי שפת גוף את אלה שמעוניינים לדבר לעומת אלה שלא.
זה לימד אותי להתמודד עם כאלה שאמרו לי להתחפף בצורה מעליבה.
אני בהחלט יכולה להגיד שהיום אני גרסה מאוד משופרת, של מה שהייתי לפני 12 שנים.
וזה לא גורע ממני שום דבר.
אם החלטת שאת רוצה להשתנות כדי שיהיה לך יותר טוב, למה זה לא שיפור?
את מאוד צעירה, אני שמחה בשבילך שאת מחפשת עזרה חיצונית (אם הגעת למסקנה שלבד את לא יכולה).
אני מעולם לא הרגשתי שעזרה מהסוג הזה יכולה לעזור לי, אבל זה כבר עניין אישי.
תקראי לזה איך שאת רוצה, העיקר שבסוף תרגישי טוב יותר עם עצמך.
