שלום אורנית וברוכה הבאה בצל קורתנו
אמנם בנסיבות לא הכי נעימות, אבל בכל זאת חמים פה ונעים..... שמי מיכל ואני אמא לנעמה (בת 5 נטולת קלאבפוט) ולרון בעל ק"פ בשתי רגליו. רון בן שנתיים וחמישה חודשים ואת הק"פ אבחנו בשבוע 14 בסקירה המוקדמת. מאז האיבחון, ההריון הפך לסיוט, רק שלי, לא היה את הפורום הזה (ואת הפורום של אושרי) לשאוב ממנו מידע ותמיכה ולך יש, אז תתעודדי
. למיטב זכרוני, ולא כדאי לדוש בכך, במקרים נדירים מאוד, ק"פ יכול להיות אינדיקציה להימצאות של מום אחר נוסף (לפחות אחד זכור לי, מונגולואידיות). אדגיש שוב: נדיר מאוד. וזה הסיבה, בנוסף לרצון הטבעי של הרופאים לכסות את עכוזם, שמתחיל מחול שדים בהריון ומתחילים להלחיץ את ההורים ולשלוח אותם לעוד ועוד בדיקות. עכשיו: אני האחרונה שאומר לא להיבדק (אני עשיתי: סקירות רבות נוספות, אקו לב עובר, מי שפיר בשלב די מתקדם של ההריון ואולי עוד כמה דברים שלשמחתי נשכחו ממני), אבל כמי שעברה הריון נוראי עקב המתח, אני ממליצה לך לעשות בדיקות (אם זה הולם את השקפת עולמך) ובד בבד להבין שבהנחה שפרט לכך הכל בסדר, ניתן לטפל בק"פ (לא תמיד זה קל או נעים, אבל בהחלט זו אינה בעייה חשוכת מרפא). ה"מומים" של רון מסתכמים בטונוס שרירים מוגבר בעקרון (לא בלעדי לילדי ק"פ בכלל) ובעיית ויסות תחושות (תלטפי אותו והוא לא יתרשם מכך, אבל תמעכי לו ת'צורה (אבא שלו מתמחה בזה...) והוא מבסוט עד הגג. פרט לזה, הוא בונבון אמיתי, הולך (מה זה הולך?) רץ, מדבר, צוחק ממש ילד רגיל עירני וחייכני. להזכיר לך שתי עובדות שבוודאי ידועות לך, אך אולי נשכחו כעת: 1. גם בהריון רגיל בו עושים את כל הבדיקות והכל תקין יכולים דברים להשתבש במהלך ההריון, בלידה ובכלל בחיים אין תעודות ביטוח. 2. עם כל הכבוד למדע הרפואה (ויש כבוד), נכון להיום אין בדיקות לכל המומים האפשריים עלי אדמות ובכל זאת אנשים "לוקחים את הסיכון" ועושים ילדים. אשמח לדבר עימך טלפונית אם בא לך ואני בטוחה שאני לא היחידה. אל תתני לזה לקלקל לך, עשי מה שצריך בצורה עניינית. שולחת לך חיזוקים. מיכל
