אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
יום השנה לפטירתו של הפירט
- פותח הנושא Sybh
- פורסם בתאריך
תות פילוסופי
New member
../images/Emo66.gifהיה היה פנטני../images/Emo16.gif
פנטאני כפי שנקלט בעדשת המצלמה שלי
הטור של שנת 200 15 ליולי הקטע ה- 14 . מדרגניון - לבריאנסון באותו יום שהיה היום הקשה ביותר בטור של שנה זו עברו הרוכבים 249 ק"מ כולם במגמת עליה, בדרך פסגה אחת מדרגה 2 שתי פסגות מדרגה 1 ופסגה אחת בדרוג של HC . וגם הסיום בתוך בריאנסון בעליה לא עלינו. שם זכיתי לראות את פנטאני רוקד על אופניו . בתמונה המצורפת פנטאני כבר חוזר לאוטובוס הקבוצה שחנה לא רחוק מאתנו. יום טוב ! עודד
הטור של שנת 200 15 ליולי הקטע ה- 14 . מדרגניון - לבריאנסון באותו יום שהיה היום הקשה ביותר בטור של שנה זו עברו הרוכבים 249 ק"מ כולם במגמת עליה, בדרך פסגה אחת מדרגה 2 שתי פסגות מדרגה 1 ופסגה אחת בדרוג של HC . וגם הסיום בתוך בריאנסון בעליה לא עלינו. שם זכיתי לראות את פנטאני רוקד על אופניו . בתמונה המצורפת פנטאני כבר חוזר לאוטובוס הקבוצה שחנה לא רחוק מאתנו. יום טוב ! עודד
עמנואל בלחסן
New member
../images/Emo16.gifת.נ.צ.ב.ה-מרוץ חומצת-חלב על שמו
למירוץ העליות היחיד בארץ, הייתי קורא על שמו.
למירוץ העליות היחיד בארץ, הייתי קורא על שמו.
רגע, חבר'ה
קל להבין את תחושות ההערצה לפנטאני מצד אנשים שגדלו על הישגיו. בגידתו בעצמו, ובאותה הזדמנות גם במעריצים שבטחו בתמימות שהישגיו נקיים - קשה מאד לעיכול. בעניין הזה, לחסידיו הותיקים היו שתי אופציות: 1. להבין שנבגדו ורומו. שכל "ההישגים" הללו כולל "הטיפוס המופלא" ההוא לאל דואז לא היו אלא תרמית מוחלטת. הוא לא רק רימה את עצמו ומעריציו אלא גם את אלו שבחרו בדרך הקשה. להתחרות בלי עזרים. והשאלה אם היה "נקי" באותו יום או לא אינה רלבנטית עוד. ברגע שנתפס פעם אחת (והוא נתפס), כל "הישגיו" טומאו באחת ונצבעים בסימן שאלה אחד גדול. 2. לבחור לעצום את העיניים, למצוא סיבות שונות ומשונות להאמין בבעל הקרחת המופלא ולהתעלם מהעובדה שאלילם נותץ לרסיסים. לויכוח הזה יש משמעות רלבנטית כשמדובר בגיבור הנוכחי: אני נמנה על מיליארדי חסידיו הנלהבים של לאנס אבל אם יתברר שרימה - ולו בתחרות בודדת אחת - אני נכון (בכאב לב עצום) להפרד מסיפורו המופלא מאשר להמשיך להיות חסיד שוטה.
קל להבין את תחושות ההערצה לפנטאני מצד אנשים שגדלו על הישגיו. בגידתו בעצמו, ובאותה הזדמנות גם במעריצים שבטחו בתמימות שהישגיו נקיים - קשה מאד לעיכול. בעניין הזה, לחסידיו הותיקים היו שתי אופציות: 1. להבין שנבגדו ורומו. שכל "ההישגים" הללו כולל "הטיפוס המופלא" ההוא לאל דואז לא היו אלא תרמית מוחלטת. הוא לא רק רימה את עצמו ומעריציו אלא גם את אלו שבחרו בדרך הקשה. להתחרות בלי עזרים. והשאלה אם היה "נקי" באותו יום או לא אינה רלבנטית עוד. ברגע שנתפס פעם אחת (והוא נתפס), כל "הישגיו" טומאו באחת ונצבעים בסימן שאלה אחד גדול. 2. לבחור לעצום את העיניים, למצוא סיבות שונות ומשונות להאמין בבעל הקרחת המופלא ולהתעלם מהעובדה שאלילם נותץ לרסיסים. לויכוח הזה יש משמעות רלבנטית כשמדובר בגיבור הנוכחי: אני נמנה על מיליארדי חסידיו הנלהבים של לאנס אבל אם יתברר שרימה - ולו בתחרות בודדת אחת - אני נכון (בכאב לב עצום) להפרד מסיפורו המופלא מאשר להמשיך להיות חסיד שוטה.
זה לא שחור או לבן
(מצטער שאני ממחזר את עצמי היום) קצת קשה להסביר את תופעת פאנטני, הרי בשורה התחתונה מדובר ברוכב שהועף מהג'ירו בגלל חשד שהוא השתמש בחומרים אסורים, ואת חייו הוא סיים כמכור לסמים קשים, סמים אשר הרגו אותו בגלל מנת יתר. אבל למרות כל הדברים האלו, אי אפשר להתייחס לפאנטני כעוד אתלט רמאי. תעלומת פאנטני היא גדולה מדי, יש יותר דברים מוסתרים מאשר גלויים בסיפור הזה. ב-98 פאנטני לקח דאבל בשנה הקשה ביותר בתולדות ענף האופניים, פאנטני ניצח בזמן שהיה "ציד מכשפות" בפלוטון המקצועני. פאסטינה נתפסה עם חומרים אסורים, קבוצות פרשו (ברחו) מהטור בגלל הפחד מהבדיקות ומפשיטות המשטרה הצרפתית, אבל פאנטני ומרקטון אונו שרדו את זה, ופאנטני ניצח את הטור. ב-99 פאנטני נזרק מהג'ירו כשהוא מדורג במקום הראשון, אבל פאנטני לא נתפס משתמש בחומרים אסורים, הוא נתפס בגלל שבדמו היה מעל 50% כדוריות דם אדומות, דבר אשר רומז על שימוש ב-EPO, ולא בגלל שבדמו היו שאריות של חומרים אסורים (ד"א שנה שעברה הושעה דריו צ'יוני האיטלקי מנבחרת איטליה לאליפות העולם, בגלל שבדמו היה אחוז כדוריות דם גבוה מ-50%. כעבור שבוע הוכיח צ'יוני שיש לו ולמשפחתו באופן טבעי אחוז גבוה של כדוריות דם אדומות בדם). בגליון מרץ של פרוסייקלינג, מתפרסם ראיון עם אשת סודו של פאנטני, דניאל פריבה, אשר הוציאה עכשיו ספר על פאנטני. והיא מספרת על תהליך ההתמכרות של פאנטני לקוקאין, תהליך שהתחיל ב-99 אחרי הג'ירו. פריבה מספרת את היאוש של פאנטני אחרי שהוא סולק מהג'ירו, על הכעס שלו מכך שכולם חושבים שהוא רמאי, ומכך שכל כך מהר ויתרו עליו. במשך 4 שנים פאנטני השתמש באופן מאסיבי בקוקאין, בטור 2000 פאנטני כבר היה מכור לסמים, אבל למרות זאת פאנטני הצליח עדיין לנצח קטעים במרוץ הקשה בעולם. בארבעת השנים בהם פאנטני התדרדר עם הסמים, הוא תמיד המשיך לטעון שהוא לא לקח חומרים אסורים בג'ירו 99, אפילו בשיחות אישיות עם פריבה, אחד האנשים היחידים שהוא עדיין האמין להם ובהם, הוא המשיך לדבוק בגרסתו שהוא לא רימה, והוא ניצח ביושר. בסופו של דבר פאנטני הרג את עצמו בגלל היאוש, בגלל שהוא הרגיש שבגדו בו. עכשיו אני לא יכול להתחייב שפאנטני היה נקי ב-98 וב-99, את התשובה לשאלה זו אנחנו בחיים לא נקבל. אבל למרות שאני לא יודע את כל האמת על פאנטני, אני כן בטוח, שהסיפור שלו הוא לא פשוט, זה לא שחור ולבן כפי שזה נראה. גיבור או לא גיבור? זה לא משנה מה האמת הנסתרת מאחורי פאנטני, פאנטני הוא גיבור, לצערנו הוא גיבור טרגי.
(מצטער שאני ממחזר את עצמי היום) קצת קשה להסביר את תופעת פאנטני, הרי בשורה התחתונה מדובר ברוכב שהועף מהג'ירו בגלל חשד שהוא השתמש בחומרים אסורים, ואת חייו הוא סיים כמכור לסמים קשים, סמים אשר הרגו אותו בגלל מנת יתר. אבל למרות כל הדברים האלו, אי אפשר להתייחס לפאנטני כעוד אתלט רמאי. תעלומת פאנטני היא גדולה מדי, יש יותר דברים מוסתרים מאשר גלויים בסיפור הזה. ב-98 פאנטני לקח דאבל בשנה הקשה ביותר בתולדות ענף האופניים, פאנטני ניצח בזמן שהיה "ציד מכשפות" בפלוטון המקצועני. פאסטינה נתפסה עם חומרים אסורים, קבוצות פרשו (ברחו) מהטור בגלל הפחד מהבדיקות ומפשיטות המשטרה הצרפתית, אבל פאנטני ומרקטון אונו שרדו את זה, ופאנטני ניצח את הטור. ב-99 פאנטני נזרק מהג'ירו כשהוא מדורג במקום הראשון, אבל פאנטני לא נתפס משתמש בחומרים אסורים, הוא נתפס בגלל שבדמו היה מעל 50% כדוריות דם אדומות, דבר אשר רומז על שימוש ב-EPO, ולא בגלל שבדמו היו שאריות של חומרים אסורים (ד"א שנה שעברה הושעה דריו צ'יוני האיטלקי מנבחרת איטליה לאליפות העולם, בגלל שבדמו היה אחוז כדוריות דם גבוה מ-50%. כעבור שבוע הוכיח צ'יוני שיש לו ולמשפחתו באופן טבעי אחוז גבוה של כדוריות דם אדומות בדם). בגליון מרץ של פרוסייקלינג, מתפרסם ראיון עם אשת סודו של פאנטני, דניאל פריבה, אשר הוציאה עכשיו ספר על פאנטני. והיא מספרת על תהליך ההתמכרות של פאנטני לקוקאין, תהליך שהתחיל ב-99 אחרי הג'ירו. פריבה מספרת את היאוש של פאנטני אחרי שהוא סולק מהג'ירו, על הכעס שלו מכך שכולם חושבים שהוא רמאי, ומכך שכל כך מהר ויתרו עליו. במשך 4 שנים פאנטני השתמש באופן מאסיבי בקוקאין, בטור 2000 פאנטני כבר היה מכור לסמים, אבל למרות זאת פאנטני הצליח עדיין לנצח קטעים במרוץ הקשה בעולם. בארבעת השנים בהם פאנטני התדרדר עם הסמים, הוא תמיד המשיך לטעון שהוא לא לקח חומרים אסורים בג'ירו 99, אפילו בשיחות אישיות עם פריבה, אחד האנשים היחידים שהוא עדיין האמין להם ובהם, הוא המשיך לדבוק בגרסתו שהוא לא רימה, והוא ניצח ביושר. בסופו של דבר פאנטני הרג את עצמו בגלל היאוש, בגלל שהוא הרגיש שבגדו בו. עכשיו אני לא יכול להתחייב שפאנטני היה נקי ב-98 וב-99, את התשובה לשאלה זו אנחנו בחיים לא נקבל. אבל למרות שאני לא יודע את כל האמת על פאנטני, אני כן בטוח, שהסיפור שלו הוא לא פשוט, זה לא שחור ולבן כפי שזה נראה. גיבור או לא גיבור? זה לא משנה מה האמת הנסתרת מאחורי פאנטני, פאנטני הוא גיבור, לצערנו הוא גיבור טרגי.
בעיני המתבונן
"גיבור" או "אנטי גיבור" היא שיפוט אישי של המתבונן. מה שלא נתון לויכוח כלל היא הקביעה הבאה: כל תוצאותיו, הישגיו, הצלחותיו, טיפוסיו ונצחונותיו של הנ"ל ז"ל מעוטרים בצלקת עמוקה ומכוערת של פקפוק ולעולם יהיו נושא לויכוח. העובדה, אגב, שאתה מצטט אשה שבמקרה הטוב לא עשתה הרבה למנוע מפנטאני לגלוש לתהומות, מראה עד כמה נואשים נסיונות חסידיו להלבין ולו חלק מרגעיו "הגדולים". איזה משקל מעבר לזו של נוצה יש להעניק לתחושותיו של פנטאני עצמו כלפי "העוול" שנגרם לו ? האיש לא היה מחובר למציאות שנים ארוכות, כולל (לגודל הטרגדיה) גם ברגעים שבהם נפח את נשמתו בחדר המלון המסכן ההוא. אז אפשר להדליק נרות לנשמתו, כמה שרוצים. כאדם, סיפורו מרתק ומופלא. אבל לפחות בעיני, הוא אינו מייצג כל ערך שיש לסגוד לו.
"גיבור" או "אנטי גיבור" היא שיפוט אישי של המתבונן. מה שלא נתון לויכוח כלל היא הקביעה הבאה: כל תוצאותיו, הישגיו, הצלחותיו, טיפוסיו ונצחונותיו של הנ"ל ז"ל מעוטרים בצלקת עמוקה ומכוערת של פקפוק ולעולם יהיו נושא לויכוח. העובדה, אגב, שאתה מצטט אשה שבמקרה הטוב לא עשתה הרבה למנוע מפנטאני לגלוש לתהומות, מראה עד כמה נואשים נסיונות חסידיו להלבין ולו חלק מרגעיו "הגדולים". איזה משקל מעבר לזו של נוצה יש להעניק לתחושותיו של פנטאני עצמו כלפי "העוול" שנגרם לו ? האיש לא היה מחובר למציאות שנים ארוכות, כולל (לגודל הטרגדיה) גם ברגעים שבהם נפח את נשמתו בחדר המלון המסכן ההוא. אז אפשר להדליק נרות לנשמתו, כמה שרוצים. כאדם, סיפורו מרתק ומופלא. אבל לפחות בעיני, הוא אינו מייצג כל ערך שיש לסגוד לו.
עמנואל בלחסן
New member
תא-לחץ חוקי? אימוני-גובה?ונטולין?
חמרים "טבעיים", או לא מוכרים שעדיין לא נכנסו לחוק-הסמים האסורים. לחץ עצום מכיוון הספונסרים על בחור צעיר? ואפילו כשל ונפל לאותם חומרים, האם אינו בן-אדם? האם כל אחד מאיתנו בטוח שהיה עומד בלחצים האדירים שהופעלו עליו, כאשר הוא ב"טופ" העולמי של הספורט ועליו לשמר/לשחזר הישגים אלו ולא.... אינני שופט אותו, ובעיניי הוא אכן דמות טראגית נערצת ומיוחדת.
חמרים "טבעיים", או לא מוכרים שעדיין לא נכנסו לחוק-הסמים האסורים. לחץ עצום מכיוון הספונסרים על בחור צעיר? ואפילו כשל ונפל לאותם חומרים, האם אינו בן-אדם? האם כל אחד מאיתנו בטוח שהיה עומד בלחצים האדירים שהופעלו עליו, כאשר הוא ב"טופ" העולמי של הספורט ועליו לשמר/לשחזר הישגים אלו ולא.... אינני שופט אותו, ובעיניי הוא אכן דמות טראגית נערצת ומיוחדת.
ג'ו מונטנה ולחצים
הקוורטרבק של הניינרס היה גדול העומדים בלחצים שאני מכיר. כה רבים היו מוכשרים ממנו. כה מעטים ידעו לתפקד טוב מתמיד - במצבי לחץ. ג'ו לא לקח שום דבר מלבד מלבד מנה של קור רוח. בטח לא קוקאין. לפחות נכון למה שאנחנו יודעים עכשיו - גם לאנס לא. אני מעדיף להתרפק על ספורטאים כמו הצמד הזה מאשר לחפש (בנרות) סיבות להעריץ את פגמיו (האנושיים) של פנטאני. לכולם יש פגמים. השאלה היא יכולתנו להתמודד אתם. זה לא עושה את פנטאני לאדם מאוס. אבל זה עושה אותו בעיני לכשלון מוחלט בתחום בו עסק.
הקוורטרבק של הניינרס היה גדול העומדים בלחצים שאני מכיר. כה רבים היו מוכשרים ממנו. כה מעטים ידעו לתפקד טוב מתמיד - במצבי לחץ. ג'ו לא לקח שום דבר מלבד מלבד מנה של קור רוח. בטח לא קוקאין. לפחות נכון למה שאנחנו יודעים עכשיו - גם לאנס לא. אני מעדיף להתרפק על ספורטאים כמו הצמד הזה מאשר לחפש (בנרות) סיבות להעריץ את פגמיו (האנושיים) של פנטאני. לכולם יש פגמים. השאלה היא יכולתנו להתמודד אתם. זה לא עושה את פנטאני לאדם מאוס. אבל זה עושה אותו בעיני לכשלון מוחלט בתחום בו עסק.
בוא ניקח את הדיון הזה צעד אחד
קדימה. אני מראש מצטער שאני פונה באופן אישי, אין לי טענות אישיות אלייך, זה רק לצורך הדיון. אתה טוען שפאנטני רימה אותנו, שהוא בגד באמון שלנו, ובמידה מסוימת אתה צודק. "הבגידה" בנו נובעת מכך, שיש לנו בני האנוש מין יכולת מיוחדת, להתרגש מאירועים ומהישגים של אנשים אחרים. אני לא מומחה לעניין, אבל נראה לי שאנחנו היצור החי היחידי שיש לו את התכונה המיוחדת הזו. לצערי בין השנים 97-2000, הייתי בצבא ולא ראיתי מירוצי אופניים. ב-2000 הייתי באוסטרליה ובניו זילנד, וגם שם לא צפיתי במירוצי אופניים. את פאנטני מנצח ראיתי רק בשידורים חוזרים (ראיתי את פאנטני בשנים בהם הוא כבר לא היה באמת פאנטני). ולכן נתחיל את הדוגמא שלי ב-2001, ב-2001 בדיוק חזרתי לארץ היה לי המון זמן פנוי, וניצלתי אותו כדי לראות את הטור. את ההתרגשות בקטע שהסתיים באלפ דו'אז אני לא יכול לתאר. גם היום כשאני רואה שידור חוזר או מדמיין את הקטע, השרירים שלי ברגליים שורפים כאילו שאני זה שמטפס ולא ארמסטרונג. אלפ דו'אז 2001 זה אירוע שאני לא אשכח אף פעם, בזכות אלפ דו'אז 2001, בניתי לי את ארמסטרונג הגיבור שלי. ועכשיו לדוגמא היפוטתית (אולי בעיני חלק מהאנשים היא מציאותית ואפשרית), בוא נגיד, שהיום ארמסטרונג ניגש לשבור את שיא השעה, אחרי שעה הוא מרסק את השיא ומציב אותו על מרחק בלתי ניתן לשיחזור. אחרי יומיים בסיום בדיקות הסמים, העולם יתבשר שארמסטרונג לקח חומרים אסורים. אני לא יכול לתאר את הזעזוע שאני אכנס אליו, אחרי שבוע של עילפון מההלם הראשוני, אני אנסה להבין מה קרה. הגיבור שלי אותו אחד מהאלפ דו'אז ב-2001, מהלוס ארדיאן ב-2003, האיש שגרם לעשרות מיליונים לקנות צמיד גומי בצבע צהוב, רימה אותי. פשוט וקל אני הקורבן, הוא הפושע. אני התרגשתי אני האמנתי בו, והוא בגד בי ושיקר לי. הרגעים שבהם התרגשתי עד דמעות לא היו אמיתיים אלא היו שקר אחד גדול, בלוף. ועכשיו לנקודה לדיון: מי הקורבן? ומי הפושע? האם אני הקורבן בגלל שגזלו לי את הרגעים הבלתי נשכחים האלו? וארמסטרונג יהיה הפושע כי הוא זה שגזל אותם ממני. או שאני הפושע, כי אני דחפתי אותו לשקר, אני הכרחתי אותו לשקר, אני (אני+ מיליוני צופים+ מיליוני רוכשי מוצרי אופניים פוטנציאלים+ הספונסרים) בניתי עולם מעוות כזה, עולם בו הכל שיקרי, עולם בו הספורטאים הנערצים הם בובות על חוט, עולם בו כדי לזכות באהדה שלי ובכסף שלי, הספורטאי חייב לפגוע בעצמו בריאותית, לסכן את חייו ולסכן את שמו הטוב. קל להגיד שפאנטני בגד בנו, שטיילר המילטון בגד בנו, שדייויד מילר, אפילו שסנטי פרז בגד בנו. השאלה היא אם הם באמת בגדו בנו? יכול להיות מאוד שאנחנו בגדנו בהם? אנחנו הכרחו אותם להזיק לעצמם, וברגע שגילינו שהם עשו את מה שאנחנו דרשנו מהם, אז אנחנו נטשו אותם. פאנטני הגיבור הנערץ מת לבד ממנת יתר בחדר חשוך במלון, אחרי 5 שנים של בדידות, 5 שנים בהם הקהל נטש אותו ושכח אותו. אז מי הקורבן ומי הפושע בסיפור הזה?
קדימה. אני מראש מצטער שאני פונה באופן אישי, אין לי טענות אישיות אלייך, זה רק לצורך הדיון. אתה טוען שפאנטני רימה אותנו, שהוא בגד באמון שלנו, ובמידה מסוימת אתה צודק. "הבגידה" בנו נובעת מכך, שיש לנו בני האנוש מין יכולת מיוחדת, להתרגש מאירועים ומהישגים של אנשים אחרים. אני לא מומחה לעניין, אבל נראה לי שאנחנו היצור החי היחידי שיש לו את התכונה המיוחדת הזו. לצערי בין השנים 97-2000, הייתי בצבא ולא ראיתי מירוצי אופניים. ב-2000 הייתי באוסטרליה ובניו זילנד, וגם שם לא צפיתי במירוצי אופניים. את פאנטני מנצח ראיתי רק בשידורים חוזרים (ראיתי את פאנטני בשנים בהם הוא כבר לא היה באמת פאנטני). ולכן נתחיל את הדוגמא שלי ב-2001, ב-2001 בדיוק חזרתי לארץ היה לי המון זמן פנוי, וניצלתי אותו כדי לראות את הטור. את ההתרגשות בקטע שהסתיים באלפ דו'אז אני לא יכול לתאר. גם היום כשאני רואה שידור חוזר או מדמיין את הקטע, השרירים שלי ברגליים שורפים כאילו שאני זה שמטפס ולא ארמסטרונג. אלפ דו'אז 2001 זה אירוע שאני לא אשכח אף פעם, בזכות אלפ דו'אז 2001, בניתי לי את ארמסטרונג הגיבור שלי. ועכשיו לדוגמא היפוטתית (אולי בעיני חלק מהאנשים היא מציאותית ואפשרית), בוא נגיד, שהיום ארמסטרונג ניגש לשבור את שיא השעה, אחרי שעה הוא מרסק את השיא ומציב אותו על מרחק בלתי ניתן לשיחזור. אחרי יומיים בסיום בדיקות הסמים, העולם יתבשר שארמסטרונג לקח חומרים אסורים. אני לא יכול לתאר את הזעזוע שאני אכנס אליו, אחרי שבוע של עילפון מההלם הראשוני, אני אנסה להבין מה קרה. הגיבור שלי אותו אחד מהאלפ דו'אז ב-2001, מהלוס ארדיאן ב-2003, האיש שגרם לעשרות מיליונים לקנות צמיד גומי בצבע צהוב, רימה אותי. פשוט וקל אני הקורבן, הוא הפושע. אני התרגשתי אני האמנתי בו, והוא בגד בי ושיקר לי. הרגעים שבהם התרגשתי עד דמעות לא היו אמיתיים אלא היו שקר אחד גדול, בלוף. ועכשיו לנקודה לדיון: מי הקורבן? ומי הפושע? האם אני הקורבן בגלל שגזלו לי את הרגעים הבלתי נשכחים האלו? וארמסטרונג יהיה הפושע כי הוא זה שגזל אותם ממני. או שאני הפושע, כי אני דחפתי אותו לשקר, אני הכרחתי אותו לשקר, אני (אני+ מיליוני צופים+ מיליוני רוכשי מוצרי אופניים פוטנציאלים+ הספונסרים) בניתי עולם מעוות כזה, עולם בו הכל שיקרי, עולם בו הספורטאים הנערצים הם בובות על חוט, עולם בו כדי לזכות באהדה שלי ובכסף שלי, הספורטאי חייב לפגוע בעצמו בריאותית, לסכן את חייו ולסכן את שמו הטוב. קל להגיד שפאנטני בגד בנו, שטיילר המילטון בגד בנו, שדייויד מילר, אפילו שסנטי פרז בגד בנו. השאלה היא אם הם באמת בגדו בנו? יכול להיות מאוד שאנחנו בגדנו בהם? אנחנו הכרחו אותם להזיק לעצמם, וברגע שגילינו שהם עשו את מה שאנחנו דרשנו מהם, אז אנחנו נטשו אותם. פאנטני הגיבור הנערץ מת לבד ממנת יתר בחדר חשוך במלון, אחרי 5 שנים של בדידות, 5 שנים בהם הקהל נטש אותו ושכח אותו. אז מי הקורבן ומי הפושע בסיפור הזה?
בגדו בעצמם
קודם כל, הבגידה הזו, בראש וראשונה, היא בעצמם. פנטאני היה כשרון נדיר. הוא יכול היה להיות רוכב שעד היום היינו מדברים עליו בחדווה ובגעגועים. אבל הוא לא האמין בעצמו. הוא רצה להגיע למחוזות שכשרונו וכנראה גם עבודה קשה - לבדם - לא יכול היה להביאו אליו. לטעון שאנחנו אלו שגררנו אותו לשם, זה בערך כמו לקבל בהבנה אדם מעיירה מוכת אבטלה בנגב שהחליט לצאת מהמצוקה (שהמדינה השיתה עליו במדיניות הרווחה הדפוקה שלה) באמצעות שוד בנק. אז לשאלתך: פנטאני הוא גם הקרבן וגם הפושע. ואנחנו, מה חלקנו בכך? שהערצנו אותו, קנינו את חולצותיו וכסאות האופניים נושאי פרצופו המכוער, האמנו בו בתמימות מטופשת והעשרנו את חשבון הבנק שלו? לשיטתך, אנחנו אלו שצריכים לעלות על קברו ולבקש סליחה ומחילה. לא נראה לי.
קודם כל, הבגידה הזו, בראש וראשונה, היא בעצמם. פנטאני היה כשרון נדיר. הוא יכול היה להיות רוכב שעד היום היינו מדברים עליו בחדווה ובגעגועים. אבל הוא לא האמין בעצמו. הוא רצה להגיע למחוזות שכשרונו וכנראה גם עבודה קשה - לבדם - לא יכול היה להביאו אליו. לטעון שאנחנו אלו שגררנו אותו לשם, זה בערך כמו לקבל בהבנה אדם מעיירה מוכת אבטלה בנגב שהחליט לצאת מהמצוקה (שהמדינה השיתה עליו במדיניות הרווחה הדפוקה שלה) באמצעות שוד בנק. אז לשאלתך: פנטאני הוא גם הקרבן וגם הפושע. ואנחנו, מה חלקנו בכך? שהערצנו אותו, קנינו את חולצותיו וכסאות האופניים נושאי פרצופו המכוער, האמנו בו בתמימות מטופשת והעשרנו את חשבון הבנק שלו? לשיטתך, אנחנו אלו שצריכים לעלות על קברו ולבקש סליחה ומחילה. לא נראה לי.
אני בעד החמרה באכיפת השימוש
בחומרים אסורים, אני בעד סילוק וענישה מחמירים של רוכבים אשר משתמשים בחומרים אסורים. אבל למרות הדברים האלו, אני לא חושב שהאתלטים הם הפושעים היחידים, לי כצופה וכקונה פוטנציאלי, לספונסר העשיר ולמנהלי הקבוצה שלוחצים על הרוכבים שלהם לסכן את עצמם בשביל ה"אינטרסים הקבוצתיים", יש אחריות מלאה באשמה על כך שספורטאי מסויים משתמש בחומרים אסורים. יש לכל הגורמים הללו אשמה בכך, שחלק לא קטן מהספורטאים המפורסמים והמצליחים בעולם משתמשים בחומרים אסורים ומסוכנים. קל מאוד להאשים את הספורטאים, קל להגיד שאלא שנשברו הם חלשים ולא עומדים בלחץ החברה. אבל לפחות לדעתי, הם גם קורבנות, קורבנות של עולם מעוות, עולם שאנחנו כצופים מעודדים את קיומו. ובסופו של דבר, אני כקורבן אתאושש מ"הבגידה" באמון שלי, הספורטאי ופאנטני הוא דוגמא לכך, לא תמיד יתאושש מהנזק שנגרם לו (והוא זה שבסופו של דבר בחר לקחת חומרים אסורים) על מנת לעמוד בציפיות הקהל והספונסרים.
בחומרים אסורים, אני בעד סילוק וענישה מחמירים של רוכבים אשר משתמשים בחומרים אסורים. אבל למרות הדברים האלו, אני לא חושב שהאתלטים הם הפושעים היחידים, לי כצופה וכקונה פוטנציאלי, לספונסר העשיר ולמנהלי הקבוצה שלוחצים על הרוכבים שלהם לסכן את עצמם בשביל ה"אינטרסים הקבוצתיים", יש אחריות מלאה באשמה על כך שספורטאי מסויים משתמש בחומרים אסורים. יש לכל הגורמים הללו אשמה בכך, שחלק לא קטן מהספורטאים המפורסמים והמצליחים בעולם משתמשים בחומרים אסורים ומסוכנים. קל מאוד להאשים את הספורטאים, קל להגיד שאלא שנשברו הם חלשים ולא עומדים בלחץ החברה. אבל לפחות לדעתי, הם גם קורבנות, קורבנות של עולם מעוות, עולם שאנחנו כצופים מעודדים את קיומו. ובסופו של דבר, אני כקורבן אתאושש מ"הבגידה" באמון שלי, הספורטאי ופאנטני הוא דוגמא לכך, לא תמיד יתאושש מהנזק שנגרם לו (והוא זה שבסופו של דבר בחר לקחת חומרים אסורים) על מנת לעמוד בציפיות הקהל והספונסרים.
בבגידה, הרבה תלוי בעיני הנבגד
כל אחד שנבגד, בכל תחום בחיים (ואני לא מתכוון רק לתחום הרומנטי), מקבל את זה בצורה שונה. אני רואה את פנטאני כאחראי הכמעט בלעדי לכך שאני צופה היום במירוצי אופניים בטלויזיה. גם אם נצא מנקודת הנחה שפנטאני נטל חומרים אסורים, אז כמו שאמרו, הוא לא לבד בתחום הזה (על קרל לואיס שמעת? זה שגינה כל הזמן את בן ג'ונסון ואת שאר המסוממים ובסוף התברר שהוא בעצמו לא טמן את ידו בצלחת), וגם אם הנצחון שלו אינו הוגן, אני אישית מעדיף לזכור את כל רגעי ההתלהבות, המתח וההנאה הצרופה שזכיתי להם בזכותו, מאשר את רמאותו.
כל אחד שנבגד, בכל תחום בחיים (ואני לא מתכוון רק לתחום הרומנטי), מקבל את זה בצורה שונה. אני רואה את פנטאני כאחראי הכמעט בלעדי לכך שאני צופה היום במירוצי אופניים בטלויזיה. גם אם נצא מנקודת הנחה שפנטאני נטל חומרים אסורים, אז כמו שאמרו, הוא לא לבד בתחום הזה (על קרל לואיס שמעת? זה שגינה כל הזמן את בן ג'ונסון ואת שאר המסוממים ובסוף התברר שהוא בעצמו לא טמן את ידו בצלחת), וגם אם הנצחון שלו אינו הוגן, אני אישית מעדיף לזכור את כל רגעי ההתלהבות, המתח וההנאה הצרופה שזכיתי להם בזכותו, מאשר את רמאותו.
עמנואל בלחסן
New member
../images/Emo45.gifידידי שהוא רופא ספורט צרפתי
שוב ושוב טוען באוזני כי קצב-הרכיבה של רוכבי ה"טורים" הגדולים, בשנים האחרונות הוא בילתי-נורמלי. וכי לדעתו כולם נוטלים חומרים כאלה ואחרים. אבא שלי לעומת זאת טוען, כי מכשירי הקשר ברכבים ובאזני הרוכבים קלקלו את ה"טור", והם הרסו את כל הספונטאניות. בעיניו, ז'אק אנקטיל שנעלם בערפל האלפים, ולא ידוע אם הוא 20 מ' או 5 קמ' קדימה...הוא "טור" אמיתי. אפשר להפליג עוד ועוד: לטפס את האלפ' עם אופני-10 ק"ג פלדה מול 6.8 ק"ג קרבון וגלגלי מיסבים אטומים. 3.2 ק"ג של "סם-חוסר-המשקל-טכנולוגיה" לא חוקי ה"משפרים" ביצועים. ואופני נגד-שעון? וביגוד "כריש" משוכלל? וקסדה מפלחת אוויר אולטרה-קלה? היכן הגבול? ומכיוון שאין אפשרות להתחמק מהטכנולוגיה/ביו-טכנולוגיה (ולראיה משקל המינימום של האופניים שיורד ויורד באישור הUCI), ומכיוון שהמרדף הזה אבוד, כי אלו "קרבות מדענים" משני צידי המתרס. יש לבטל כליל את הסיפור של החומרים האסורים, ומי שנוטל- וגם כך "כמעט" כולם נוטלים שיקח את הסיכון לעצמו. הרי לרדת הר באלפים ב100 קמ"ש בכביש רטוב זה מסוכן לא?
שוב ושוב טוען באוזני כי קצב-הרכיבה של רוכבי ה"טורים" הגדולים, בשנים האחרונות הוא בילתי-נורמלי. וכי לדעתו כולם נוטלים חומרים כאלה ואחרים. אבא שלי לעומת זאת טוען, כי מכשירי הקשר ברכבים ובאזני הרוכבים קלקלו את ה"טור", והם הרסו את כל הספונטאניות. בעיניו, ז'אק אנקטיל שנעלם בערפל האלפים, ולא ידוע אם הוא 20 מ' או 5 קמ' קדימה...הוא "טור" אמיתי. אפשר להפליג עוד ועוד: לטפס את האלפ' עם אופני-10 ק"ג פלדה מול 6.8 ק"ג קרבון וגלגלי מיסבים אטומים. 3.2 ק"ג של "סם-חוסר-המשקל-טכנולוגיה" לא חוקי ה"משפרים" ביצועים. ואופני נגד-שעון? וביגוד "כריש" משוכלל? וקסדה מפלחת אוויר אולטרה-קלה? היכן הגבול? ומכיוון שאין אפשרות להתחמק מהטכנולוגיה/ביו-טכנולוגיה (ולראיה משקל המינימום של האופניים שיורד ויורד באישור הUCI), ומכיוון שהמרדף הזה אבוד, כי אלו "קרבות מדענים" משני צידי המתרס. יש לבטל כליל את הסיפור של החומרים האסורים, ומי שנוטל- וגם כך "כמעט" כולם נוטלים שיקח את הסיכון לעצמו. הרי לרדת הר באלפים ב100 קמ"ש בכביש רטוב זה מסוכן לא?
בואו נשים את הדברים על השולחן
אין רוכב מצליח ברמה העולמית שלא משתמש בחומרים אסורים ונעזר בכל דבר שיכול לעזור לו בביצועים ובהתאוששות (לא פחות חשוב). אלה שנתפסים זה בגלל רשלנות, חוסר מיקצועיות של מי שאמור לטפל בהם, חמדנות (של ההשגים) ואו גם הלשנות פה ושם. פנטאני יישאר תמיד רוכב מלהיב וססגוני, היכולות שלו תמיד יישארו שם. אבל מה שגמר עליו - השבריריות המנטאלית שלו - הפך אותו לגיבור טראגי. לא כל אחד מתדרדר לסמים קשים בגלל בעיות בחיים. וחלק מהציבור מגיב ריגשית יותר טוב לגיבור טראגי מאשר למכונה משומנת חסרת רגשות (ראו כמה אנשים נטפלים לאמסטרונג - לקח\לא לקח - לעומת התלהבותם מפאנטאני - לקח, כולם יודעים). יללה, להפסיק את ההתחסדות. כולם לוקחים וייקחו - יש יותר מדי מה להפסיד אם לא לוקחים - קריירה שיכולה לסדר את הרוכב המצליח לכל חייו מבחינה כלכלית. מיקי
אין רוכב מצליח ברמה העולמית שלא משתמש בחומרים אסורים ונעזר בכל דבר שיכול לעזור לו בביצועים ובהתאוששות (לא פחות חשוב). אלה שנתפסים זה בגלל רשלנות, חוסר מיקצועיות של מי שאמור לטפל בהם, חמדנות (של ההשגים) ואו גם הלשנות פה ושם. פנטאני יישאר תמיד רוכב מלהיב וססגוני, היכולות שלו תמיד יישארו שם. אבל מה שגמר עליו - השבריריות המנטאלית שלו - הפך אותו לגיבור טראגי. לא כל אחד מתדרדר לסמים קשים בגלל בעיות בחיים. וחלק מהציבור מגיב ריגשית יותר טוב לגיבור טראגי מאשר למכונה משומנת חסרת רגשות (ראו כמה אנשים נטפלים לאמסטרונג - לקח\לא לקח - לעומת התלהבותם מפאנטאני - לקח, כולם יודעים). יללה, להפסיק את ההתחסדות. כולם לוקחים וייקחו - יש יותר מדי מה להפסיד אם לא לוקחים - קריירה שיכולה לסדר את הרוכב המצליח לכל חייו מבחינה כלכלית. מיקי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.