MIND FLOWERS IN BOSSTOWN בירת ניו אינגלנד בעידן הרוק הפסיכדלי THE BOSSTOWN SOUND הינו מושג מוכר לאספני הפסיכדליה, והגיע הזמן להרחיב על זה גם פה. בוסטון, מסתבר, היתה מוקד פסיכדליה ממנו יצאו הרכבים מעניינים, מוקד שונה במהותו מהחוף המערבי של ארה"ב, בצליל, בתוכן, ובגישה. המשותף לחלק גדול מן ההרכבים שצצו בבוסטון בתוך זמן כה קצר, היתה המורכבות המוסיקלית והיומרות ה"אמנותיות", ואכן הייתה לא מעט ביקורת על חלק מן היוצרים הללו שהאשימה אותם בחוסר כנות, וב"ניצול" בוטה של הסממנים של הז'אנר. זה מזכיר לכם משהו? אצלי זה מעלה הדים לגבי הביקורת הנפוצה ביחס למוסיקה המתקדמת בבריטנייה, YES , ELP...ודומיהם. אפשר אולי להרחיק לכת ולהגיד שהסצנה ב BOSTON היתה סצינת הרוק המתקדם של ארה"ב? אולי. אבל ראוי להזהר עם הכללות שכאלו, שכן ל PROG היו מאפיינים "סגנוניים" שנעדרו מה BOSTOWN SOUND, כגון שינויי מקצבים תכופים, התבלטויות וירטואוזיות, ואלבומי קונספט. ה PROGRESSIVE הבריטי היה למעשה יותר ממוסיקה, הוא היה גם ATTITUDE וגם תרבות. ההקבלה תהיה נכונה רק מנקודת מבט תפיסתית: הרחבה של הגבולות, מורכבות, איזוטריות, וההמממ....לא מעט "אגו". כל זה בולט בעיקר באלבום הראשון של ההרכב ULTIMATE SPINACH - שם מפליג ההרכב על כנפי ה"סוטול" הקוסמי שלהם למקום שבו האלבום מאבד מאמינותו והופך (כמעט) להלצה מגוחכת. שלא תבינו אותי לא נכון, בפסיכדליה זה "מותר"... ולפחות לגבי, זה עדיין אלבם מצויין ואני ממליץ עליו בחום רב. ה"עודפים" הללו בולטים אולי פחות אצל הרכבים אחרים, ועדיין, בגדול, אפשר לומר שהגודש הזה הוא מסמני ההיכר של ההרכבים היומרניים יותר של הסצנה המיוחדת והמרתקת הזו (וזה לא אומר שכל ההרכבים היו כאלו). האלבום הנהדר של FREEBORNE שנקרא PEAK IMPRESSIONS , האלבום הקצבי של LISTENING, והפולק הפסיכדלי המקסים של ILL WIND יכולים להוות דוגמא איך כל זה דווקא כן עובד, וממש ממש טוב. אגב, לדעתי האישית, גם את שלושת אלבומי ההרכב הפסיכדלי MANDRAKE MEMORIAL ניתן לשייך לגל הזה, אפילו שהם היו מפילדלפיה. הרוח שנושבת מהן - היא הרוח של BOSSTOWN SOUND - ללא ספק, ובעיקר נכונים הדברים האמורים לגבי אלבומם השלישי המהמם PUZZLE. אז מה הביא את BOSTON להיות אחד המרכזים המעניינים יותר של הפסיכדליה האמריקאית בשנות הששים המאוחרות? עד כמה הייתה התופעה אוטנתית ואיזה חלק היה ל HYPE (ולמיתוסים מאוחרים יותר) בהתפתחות הסצנה הזו? התשובות אינן חד משמעיות. הקרקע היתה שם מן ההתחלה. כבר באמצע שנות הששים החלה סצנה ענפה של פולק ושל גראז' רוק בבוסטון, שכללה שניים מהרכבי הגראז' הטובים של הסיקסטיז :THE LOST ו THE REMAINS. לגבי ההרכבים השאפתניים של סוף הסיקסטיז, מלבד המוסיקאים עצמם, היה זה המפיק והמעבד המוזיקלי ALAN LORBER, שהחליט "לייצור" את הסצנה עם לא מעט יחסי ציבור, והרבה בעזרת הלייבל MGM. לורבר קרא לפרוייקט שלו BOSSTOWN SOUND PRODUCTIONS , ומיותר לציין - הפרוייקט נכשל כשלון מסחרי חרוץ . באיזשהו מקום, ההתערבות היזומה עם הכוונה הברורה לייצור סצנה שלא באה מהרחוב, כשהמטרות לא היו מוזיקליות טהורות, וה"חיבורים" נעשו באופן מלאכותי, הביאה לכשלון הבלתי נמנע של אותה סצנה. בעניין ה HYPE המלאכותי, יש עוד עניין שראוי לציין: כוהן ה ל.ס.ד TIMOTHY LEARRY , עבר לבוסטון בתחילת הסיקטיז והצליח איכשהו לקבל תואר פרופסורה בהארווארד . סביב אירועי ומעללי LEARRY תפס הגל הפסיכדלי של בוסטון תאוצה מקומית, וקיבל קונוטציות כמעט 'אידיאליסטיות', מופרזות כמובן. מלבד הרכב הגראז' הנהדר THE REMAINS, שחברות התקליטים די בנו עליהם להוות את "התשובה האמריקאית לביטלס", אף אחד מהרכבי הסיקסטיז של בוסטון לא זכה להצלחה מסחרית של ממש, ובמחשבה שנייה, אפילו ה REMAINS לא ממש שרדו לאחר 1967. ההרכבים האיזוטריים יותר "התגלו מחדש" רק כאשר החלה ההתעניינות המחודשת בפסיכדליה, בשנות השמונים, ונכון להיום חלק גדול מן האלבומים ההרפתקנים יותר היו לפריטי אספנות, ויש גם לא מעט אלבומים שיצאו בהוצאות מחודשות ב CDS. כך או כך – לקוראי הפורום הזה כדאי לחקור ולשמוע מה היה שם, ב BOSTON, באותה תקופה, שכן - זה היה כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים מקליפורנייה, טקסס, ניו יורק, והמערב התיכון. (המשך יבוא....)
