המשך
נענע מסמלת אהבה מעבר לכוח הרצון של המכשף, הטקס מתבצע בהתאם לדמיון של המכשף. "למעט טקסים מסוימים שעוזרים להכניס למצב רגשי-נפשי מסוים, כל הכישופים תלויים ברצון ובדמיון של מבצע הכישוף", מסביר קיטארו. "אם למישהו נוח לכתוב על דף כישוף בחרוזים או במילים רגילות ולשרוף את הדף – זה יעבוד. יש תחום המכונה מאגיה כאוטית, שלפיו אם האדם מאמין שסמל מסוים, לדוגמה ספיידרמן, מייצג עבורו כוח של טוב, עליו להשתמש בדמות הזאת לכישוף. כל מה שמסמל עבור האדם כוח, עוצמה, יכולת להוציא לפועל – זה מה שיעזור לו. כל הסממנים הללו הם ברובם תרבותיים, והלגיטימציה שלהם מגיעה מתוך ההיסטוריה והקיום שלהם לאורך השנים. "מותר לעשות כישופים גם עבור אנשים אחרים, אבל קודם לכן יש לברר אם בקשתו של האדם נכונה לו. לדוגמה, אם מישהי רוצה מאוד בבן זוג מסוים, על המכשף לשאול האם זה נכון לה, שכן ייתכן שמדובר בגבר אלים שיכה אותה. ולכן, מכשף אחראי צריך לבדוק את הדברים בעזרת קלפי טארוט או כל שיטה אחרת, עוד לפני שהוא מפעיל את כוחותיו למען עצמו או למען הזולת. במידה ויש אישור, מפעילים את הכישוף". קיטארו מוסיף כי לגיטימי לעשות כישופי אהבה, "אם כי מעולם לא השתמשתי בכך בעבר ואין בכוונתי להשתמש בכך בעתיד. אם הבחורה פנויה ויש אישור לעשות את הכישוף, מספיק להדליק נר בצבע ורוד, המקושר עם אהבה, למרוח אותו בשמן ארומתי ילנג-ילנג, כדי שהניחוח שלו יתפזר, להיכנס למצב של מדיטציה עמוקה, לדמיין באופן מפורט, שהאדם והנערה שהוא מעוניין בה, נמצאים יחד בסיטואציה מאוד רגשית תוך התכווננות הרצון למטרה. כמו כן, אפשר להשתמש בסממנים חיצוניים כמו דבש או מאכל שמקושרים לאהבה ולתשוקה, או בוורדים לקישוט אזור הנר הדולק. כל אחד צריך להשתמש בסמלים המתקשרים אצלו בנושא אהבה. אם למשל שיח נענע מסמל למישהו אהבה, שישתמש בו להשגת מטרתו. לאמונה יש כוח חזק מאוד. צריך להיות ממוקדים מאוד ולדעת שהסיטואציה שמדמיינים מתגשמת. זהו סוד הכישוף". לבן, אפור ושחור לתורות הכישוף היסטוריה מגוונת ומקורה בכל הזרמים. מאגיה המבוססת על קבלה, רעיונות ממסורות אירופיות, פגאניות, הסמלים וכל הסובב, נועדו למטרה אחת – לטהר את המוח והגוף ולמקד אותם. "הסוג הרווח ביותר הוא מאגיה עממית שקיימת גם במקומותינו. עוסקים בה אנשים מתחומים שונים, ביניהם רבנים, שייח'ים ו'חטטה' – מכשפות עממיות שטוענות שהן יכולות להחזיר אהבות אבודות או להסיר עין הרע. המילה מכשפה WITCH)) משמשת בדרך כלל כדי לתאר מכשפה מהסוג הוויקאני", מסביר ד"ר זפרן. המאגיה נחלקת מבחינה תרבותית לשלושה סוגים: לבן, אפור ושחור. מאגיה לבנה משמעותה כישופים, מדיטציות וטקסים שנועדו ללימוד בלבד. "לדוגמה", מסביר קיטארו, "חבר שלי רצה ללמוד על וודו וביקש הכוונה. בערב שעשה את הכישוף, הוא קיבל קישור לאתר באינטרנט המנוהל על ידי מומחית לוודו שמגיעה בקרוב לארץ". מאגיה אפורה משמעותה - כל שינוי שהמכשף עושה לטובה לעצמו או לאחרים, כמו למשל, עזרה לאדם שרוצה להשיג עבודה או ריפוי, ואילו מאגיה שחורה שמשמעותה גרימת נזק לעצמך ולאחרים, כמו קללה שנועדה להזיק. "פעמים רבות ברכה עלולה להפוך לקללה", מזהיר קיטארו. "אדם יכול למשל לבקש כסף, לערוך טקס – ולמחרת לגלות שסבתא שלו נפטרה והורישה לו הרבה כסף. זהו כישוף שחור. מי שעוסק במאגיה חייב שתהיה לו ראייה רחבה כדי למנוע את ההשלכות השליליות של הכישוף. רצוי להדגיש שאם הבקשה עלולה לגרום נזק, אתה מוותר עליה". הטקסים שקיטארו עורך נועדו ללימוד, הוא מסביר. "הם עוזרים לי להרגיש טוב. אני מצליח להיות ממוקד יותר ואף שאני ישן ארבע-חמש שעות בלבד בלילה, אני חש ערני, מתפקד במיטבי, מרגיש שאני לומד מהר יותר, מספיק לעשות הרבה יותר לעומת מה שעשיתי בעבר, וצצים בראשי רעיונות מקוריים. אני רגוע יותר, קשוב מאוד לחברים ולסובבים אותי וחש שאני חי חיים מלאים יותר. הצלחתי לממש מטרות שהצבתי לעצמי. לדוגמה, מבחינת העסק שהקמתי לפני שנתיים בתל אביב ובחיפה עם אחי. היו הוצאות ספרים מסוימות בחו"ל שרצינו לעבוד איתם, והם הודיעו לנו שאינם מעוניינים לעבוד עם ישראלים. עשיתי את הטקסים שאני נוהג, תוך כדי ידיעה שאעבוד עם החברות האלו. הכישוף פעל וכיום אני מייבא מהוצאות הספרים שבתחילה סרבו לי". בלי להתחשמל כמו לכל דבר בחיים, גם בעיסוק במאגיה ובכישוף יש סיכונים. הדימוי שד"ר זפרן מעדיף הוא חשמל. "אם אתה יודע מה שאתה עושה, לא תתחשמל. כך גם לגבי המאגיה. מדובר בכוח עצום, אבל לא נותנים כוח בידיים של טיפשים". המכשפים הם אנשים שמגיעים לכישוף ממקומות שונות, מסביר ד"ר זפרן. "קיימות מכשפות עממיות המגיעות ממשפחות פשוטות ועוסקות בכישופים בתחום האהבה או מעניקות תרופות להגברת החשק המיני, או הפריון, ומונעות מאמונה במעשיהן. לעומתן, הוויקה היא דת מתוחכמת מאוד הדוגלת בתפיסת עולם שמושכת אליה אנשים יותר משכילים, שמחפשים אלטרנטיבה לדתות המקובלות. אפשר למצוא שם בני נוער רבים, אלו שהראש מבשיל אצלם לפני הרגש, אבל האמת היא שנמשכים אל הוויקה אנשים מכל שכבות האוכלוסייה והגילאים. חלקם הלא מבוטל הם פסיכולוגים, אנשי מחשבים, סופרים ועיתונאים". קיטארו מוסיף כי "המכשפים הם בני אדם לכל דבר. אין להם שום סממן חיצוני. יש מהם שיילכו עם כוכב מחומש (פנתגרם) גדול על הצוואר. יש חבר'ה שמתעסקים בזה מגיל 13, וגרעין מכובד מתוכם מתמיד בכך. הוויקאנית המבוגרת היא בת 60, ומה שמאפיין את כולם זוהי סקרנות רוחנית. "רובם מואסים בדתות הקיימות כיום ובצורת ההתנהגות והמסורות של ימינו ובגלל זה יש נהירה לדת הוויקה שהיא סובלנית יותר ומאפשרת לאינדיבידואל לבטא את עצמו בכל צורה שהוא רוצה. יש בוויקה ובזרמים הפגאנים הרבה פחות 'אל תעשה' ומערכת היחסים של האדם מול האלוהות היא פתוחה יותר. עד עכשיו, היהדות בבסיסה, עם כל ההגבלות שלה, היא הדת היחידה המאפשרת וקוראת לאדם לדבר עם אלוהים". היטלר לא פלש לאנגליה "רוב האנשים שעוסקים בכישוף מעידים על סיפורי הצלחה", אומר ד"ר זפרן. "גארדנר עצמו טוען, לדוגמה, שהוויקה הצילה את אנגליה מהפלישה של היטלר. במלחמת העולם השנייה כל הקוונים של אנגליה הצטופפו על חוף הים לכיוון צרפת, שם עמד היטלר לפלוש והם שלחו לו את הקונוס של הכוח. כולם העלו ביחד עוצמה באמצעות טכניקות מאגיות דרך ריקוד אקסטטי ושימוש בצ'אנטים (מזמורים וחזרה קצבית על כל מיני משפטים – א.ט) והם שלחו להיטלר מסר 'אתה לא יכול לעבור' ובאמת הוא לא פלש לאנגליה למרות שכל הסימנים מבחינה צבאית הצביעו על כך שהוא עומד לפלוש. לא ברור לאשורו מדוע נרתע היטלר מהפלישה, אבל אנגליה ניצלה בסופו של דבר. "כולם מכירים בעוצמתה של חשיבה חיובית, אבל מאגיה זוהי חשיבה חיובית בקנה מידה גדול יותר וברמה גבוהה וחזקה יותר. זה לקחת את החשיבה החיובית ולהפוך אותה למשהו שהוא מעבר לאדם עצמו. אתה מושך לא רק יותר מתוך עצמך אלא גם מתוך היקום. אתה הופך להיות איזשהו מגנט לדברים שאתה צריך. "אנחנו חיים במדינת הלכה. אין אופנה מיסטית ניו-אייג'ית שלא הגיעה לישראל במלוא העוצמה. ישראל היא מקום שבו הניו-אייג' חי ובועט, אבל וויקה ומאגיה הגיעו לארץ מאוד בקטן בגלל שלנו כיהודים יש הרבה יותר מעצורים לגבי כישופים ומאגיה. בלימודי התנ"ך בבתי ספר אנחנו לומדים 'מכשפה לא תחיון' ושמאגיה זה משהו שלילי, מפחיד, מסוכן ומאיים וכתוצאה מכך, אנחנו לא רוצים חלק בזה".