לא זה לא... ילדים קולטים שפה מהסביבה והחברים
על אחת כמה וכמה אם הם ילדי מהגרים ולומדים את השפה מחוץ לבית. זה שבבית ממשיכים לדבר בשפה אחרת ישמור להם על המבטא באותה שפה (אחרת) אבל לא אמור להפריע להם לקלוט את המבטא של השפה המקומית. זה לא כל מקרה לגופו; רכישת שפה – שפת אם, שפה שנייה ושפה זרה – הוא נושא שיש עליו הר מחקרים ומאמרים, ודווקא יש נוסחאות לגילאים קריטיים (מאיזה גיל כבר לא רוכשים מבטא כמו שצריך למשל). יש חריגים, אבל כשמם כן הם – חריגים. לפי מה שהבנתי, הוא חריג, וכשנתקלים במקרה חריג זה גורר הרמת גבה ותהייה על מה ולמה. סיבה אפשרית למבטא זר היא חוסר אהדה לשפה המקומית, כלומר, המהגר לא רוצה ללמוד אותה ולהיטמע בין המקומיים אלא מעוניין (אפילו בתת מודע) לשמור על הזרות שלו. אבל הוא דווקא השתפך על אהבת העברית שלו... והוא גם מוזיקלי, ויש מחקרים שאנשים מוזיקליים קולטים ומיישמים מבטאים טוב יותר (הגיוני, ולא חסרות דוגמאות). שני הגורמים שנחשבים לתורמים למבטא טוב הם אמפתיה לזולת ומוזיקליות, ושניהם יש לו... אז ממש מוזר לי.