איזה יום, איזה יום עבר עלי

אז זה היום שעבר עלי אתמול

שזה עוד כבר שילשום ובקיצור אלה אירועי יום חמישי שיתנו לכם מושג על התקופה שאני עובר כעת. 08.00 ( שזה אמצע הלילה בשבילי למי שמכיר אותי ) ישיבות ופגישות 12.00 במשרד שממנו אנחנו עובדים במרכז ביכורי העיתים, טלפונים, טפסים, כרטיסים, תוכניות והכנות לחלק הבא של היום 13.40 אני כבר בסוזן דלל לסיור באולמות לבמאים, מעצבי תאורה ורכזי תרבות של 16 הצגות שמשתתפות...כל אחד רוצה וצריך משהו אחר זה רוצה ספוטים חכמים, האחר פולו ספוט וההיא חייבת מכונת ברקו להקרנה, אחד צריך 9 נק מייקים ואחר 11 ועוד מקרופוני יד ( הנדי ) 16.50 אני מבקש סליחה מהנוכחים,עוזב לפני שהסתיים ורץ לרחבת המרכז שם ממתין לי
אופנוען צעיר עם אופנוע כבד שאירגנו לי בתיאטרון והוא לוקח אותי במהירות...או אולי נכון יותר להגיד מטיס אותי בין פקקי הענק שהיו בדרך ועם רוחות חזקות הישר להיכל התרבות בדרם השרון שם מחכים לי להצגה 17.27 שזה שלוש דק' לפני תחילת ההצגה ע"פ השעה המיועדת שנקבעה אני מגיע קפוא לכניסת האומנים של האולם, מזנק מהאופנוע ורץ לחדר ההלבשה מלבש ומתאפר במהירות בערך כמו המהירות של האופנוען כמה דקות אח"כ כבר הייתי על הבמה שקוע ב"צרותיהם" של ילדים עם בלונים ציבעונים שהתפוצצו להם
21.30 לסיום היום, פגישת עבודה עם שחקנית שאני אמור להתחיל לכתוב לה מופע לילדים ברגע שיגמר הפסטיבל 24.00 ועכשיו אנחנו במועדון במסיבת יום הולדת של חבר קרוב ואהוב, אין לי מושג מאיפה היה בי הכוח לפזז על רחבת הריקודים 03.39 כותב הודעה קצרה בפורום 03.50 אני סוף סוף במיטה אלא שאני אפילו לא מספיק להרגיש אותה לפני שאני נירדם
ניראה לי שזה ניצול מירבי של שעות היום, הערב והלילה
עכשיו הולך לסדר תיק למחר ולמיטה... ב06.30 אני כבר שוב על הרגליים וב08.00 כבר מחכה הוואן מתחת לבית לאסוף אותי להצגה
 
דודי, רק אל תהיה לנו חולה


אני מקווה שלפחות השבת יהיה לך זמן לנוח
. לפחות מצאת זמן וכוח להנות בין לבין
. יאללה עכשיו אני הולכת
.עד עכשיו בדקתי דיווחי חדשות, כי אני ממש לא רגועה. למרות הקור והגשמים אני תמיד מקפידה להשאיר חלונות פתוחים מעט כדי שנשמע את האזעקה. אז לילה טוב, מחר עוד יש לי הרבה עבודה.
 

liorashap

New member
סחרחורת

רק מלקרוא חטפתי סחרחורת - אישית אני ממליצה על : גניבת רגע של שקט...אפילו התגנבות לשירותים, לעמוד שם בשקט כמה דקות ולנשום עמוק, להרפות שרירים, לארגן מחשבות לפרוש הצידה (לא מומלץ בשירותים) לאכול משהו נכון ומזין ולהמשיך. הגוף שלנו משתף פעולה, הוא יעשה מה שנבקש ממנו, יפעל במלוא המרץ, ירים פרוייקטים, יארגן אירועים ולא יראה סימני מצוקה- שיתוף פעולה מלא. מה שנקרא "אדרנלין בשיאו". אבל...יום אחד, ברגע של מנוחה, הוא יאמר: "עכשיו תורי! נתתי לך את כל מה שאני יכול ויודע, אני זקוק לתשומת לב עכשיו." והדרך האכזרית והפרטית של הגוף היא להשכיב אותנו במיטה כואבים וחולים. כי רק אז אנחנו מקשיבים לו. וגם אז לא תמיד. ואז הוא נהיה ממש אכזר אבל צודק. עבודה זה עבודה. הנאה זה הנאה. לחיות נכון זה הכי חשוב. דיוק, דיוק ומינון נכון. ואיך שלא יהיה, המון הצלחה במה שתעשה - נראה לי נהדר.
 
מסכימה עם כל מילה של ליאורה!

תשמור על עצמך דודי!!! הבריאות חשובה יותר מכל ההצגות בעולם, יותר מכסף ויותר מקריירה. אל תשכח זאת! חיבוק וירטואלי מכולנו, וגם מסאז' מרגיע בכתפיים...
 
תודה רבה על כל העיצות חברות יקרות


אני חייב להגיד שאני מפתיע את עצמי ומלבד עניין שעות השינה אני דווקא מקפיד בתקופה הזו לאכול כראויי, אומנם לא תמיד בשעות מסודרות ולא ממש רואים את זה במשקלי שנשאר זהה אבל בתפריט שלי יש 3 ארוחות מלאות ביום ויש ירקות ופירות ומדי פעם גם ממתקים, שוקולד, חטיפים ועוגות, מפתיע אבל גם לנשום באופן כללי ובעיקר בשעות ורגעי הלחץ ואפילו לפני השינה אני זוכר
זו אכן הרפתקה כפי שכתב ברק ואני בסה"כ כללי נהנה ממנה ומהאתגרים שהיא מציבה. תודה לכם על האכפתיות
 
למעלה