srunיות, מה קורה איתכן?

[The Blue Fairy]

srunיות, מה קורה איתכן?

המשפחה הדרומית שלי מדווחת שהם לא מתרגשים כבר מהאזעקות ושכיפת ברזל ממלאת את תפקודה כראוי, אבל גם שנמאס משגרת החיים הזו.
מה איתכן? איך החיים שם?

 

[The Blue Fairy]

זה אמור להיות "דרומיות"

 

[Maldini Girl]

דברים שרואים משם לא רואים מכאן

אני אמנם צפונית (וגאה בזה) אבל כמו שאתן בטח זוכרות יצאתי עם בחור דרומי במשך 3 שנים, מאלו שגרו ממש בטווח הקסאמים.
בימים כאלה אני שמחה שנפרדנו כי אני לא צריכה לדאוג כל הזמן (למרות שזה לא נכון, כי ידיד שלי בנח"ל בעזה ואני כל היום מפציצה אותו באסמסים של "מה איתך? הכל בסדר? אני דואגת!")
אבל יש לי איזה ידיד באשקלון שכששאלתי אותו מה שלומו הוא אמר שבסדר גמור וש"את לא מבינה, כשכיפת ברזל מיירטת קסאמים זה כמו זיקוקים. זה מדהים". ולרגע הזדעזעתי, אבל אז נזכרתי באזעקות שהיו כשאני הייתי אצל האקס. כשאתה שם זה באמת הרבה פחות מפחיד מאשר לשמוע על זה כל היום בחדשות.
ובכל זאת, שולחת חיבוק מחזק לכל הדרומיות, כתוב שהושגה הפסקת אש- מקווה שזה נכון ושלכולנו יהיה קצת שקט.

 

[The Blue Fairy]

אני אגיד לך מה אותי בעיקר מזעזע

בן דודי הקטן הוא בן שנתיים
רוב הילדים בגילו מבקשים מההורים שיקנו להם צעצועים\מכוניות וכו'
בן דוד שלי ביקש שיקנו לו כיפת ברזל שתגן עליו =\

 

[Maldini Girl]

זה מתוק ומזעזע ביחד.