חוויות מהופעה ברידינג 3

jack 1

New member
:)

היה פשוט מושלםםםם,חוץ מזה שלא היה לא קל:( מישהו יכול לפרסם את הפלייליסט?
 

מפתחSoul

New member
להל"ן צילום הפלייליסט ללא הדרן.

בהדרן היה אמור להיות גם טיפה בים, שירד וכן היה דונט לייק + עוד ארון (שכחתי עוד?)
 

vagz

New member
הופעה מושלמת

פשוט פלייליסט נדיר, היה בערך כל שיר שרציתי לשמוע עם אנרגיות מטורפות של כל הקהל מקדימה, פתיחה עם הנה זה בא, עידן האלוהים ודונט לייק בהדרן, המעבר מאינטרמת לעכשיו את באמת לדעתי ההופעה הכי טובה שלהם שהייתי עד עכשיו
 

DJ RT

New member
אוקייי

אז באמת שמזמן שלא נהנתי ככה. לא הייתי בהרבה הופעות מאז קיסריה. סוףסוף קיבלתי את מה שרציתי! הפתיחה עם הנה זה בא, חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן!!!! היה באמת טירוף הופעה מצויינת, עם כל האנשים שאני אוהב:) היה כיף לראות את כולם, להנות, לקפוץ. זה אשכרה שכרון חושים, אני נעלם מהמציאות למשך שעתיים ומרגיש כלכך טוב עם זה. שתהיה לנו שבת שלום, ועוד ניפגש!!!
 

Era Mafnuka

New member
אני חייבת לציין שאני מלאה בקנאה

על כמה שכולם נהנו. לא הייתי בהופעה מאז שוני וממש הייתי צריכה את ההופעה הזאת. מהשניה שהגעתי לרידינג פשוט חיכיתי שההופעה תתחיל כבר. הקהל היה נורא שונה בהופעה הזאת מבשאר ההופעות בדרך כלל. אולי זה גם מה שקצת הקשה עלי להתחבר. הרשיתי לעצמי להשתחרר באמת רק שהתחיל סמי ובחלק הראשון של ההופעה הייתי בכלל במקום אחר, לא ברור לי איפה. זאת הופעה ראשונה שאני לא באמת שם במאה אחוז- לא מצליחה להוריד את העיניים מהלהקה המדהימה הזאת וזה ביאס אותי כי כל כך חיכיתי לזה.. כנראה שפשוט האווירה של כל המקום לא התאימה לי. אני מקווה שהופעה הבאה אני אצליח להכנס לטירוף כבר מהשניה שהלהקה תעלה לבמה, כי ברור לי שהמקום עצמו ולא הלהקה הוא זה שהקשה את החיבור. אני מרגישה חופשיה ובטוחה בהופעות של היהודים. הם נותנים לי כוח. וברור לי שאני אמשיך להגיע לעוד המון הופעות עוד המון המון שנים גם אם הופעה אחת פעם ב- לא עובדת בשבילי... :)
 

מפתחSoul

New member


מאז ההופעה ליד קיבוץ מעברות, לא הייתי בהופעה. פתאום להגיע, זו כבר התרגשות גדולה. ההתרגשות החלה כבר באישור הנוסף שהלהקה נתנה, על אינסוף אישורים קודמים על היותה חמה, אנושית, מסורה ואוהבת (ותודה לניר על ההבנה
). שלא משאירים אותנו פגועים ושמים אותנו בין הראשונים בסדר העדיפויות. כל כך לא מובן מאליו אף פעם. כל פעם מפתיע, כל פעם מרגש, כל פעם נוגע, כל פעם מודה. החוויה הפעם התחילה בבלאנס. ובכבוד שנתנו תום ואורית, כשבאו לומר שלום (לשאר אני סולחת, כי איחרתי והם כבר היו שם). היה מעניין לראות אותם ככה "מאחורי הקלעים", לשמור שירים באנגלית (עכשיו את, להיות ועוד אחד חדש לגמרי). עשה לחלוטין חשק לחומרים חדשים... לפני שחזרנו לאולם, נישנשנו המבורגר באגדיר ליד.
החלק הכי קשה ומעיק שהיה לי, היה החלק של לעמוד על הרגליים בשורות הראשונות (+לשמור שיחות חולין של מתבגרים) כדי להצליח קצת לצלם ולחכות משעה 21:30 עד 23:00 שהלקה תעלה. פתאום הבנתי שמהבחינה הזו הזדקנתי לאללה. מצד אחד זה מאד מתיש, מצד שני, כשהם עלו - כל ההתרגשות של כולם צפה ומילאה את החלל בסאונד "של פעם". אחרי כמה שירים וכמה תמונות, התפנה מקום בשורה ראשונה, אז כבר נסחפתי ונשארתי. היה תענוג לתפוס את החיוך של אורית, המבט של תום... היה גם תענוג לראות מקרוב את הקסמים של גיא על הגיטרה ואת האדרנלין של ניר ויהב מקרוב. וזה היה בשבילי קצת כמו לחזור לגיל 16. אחרי ההבטחה שתמונה אחת מוצלחת ואני חוזרת למקום של הזקנים, מאחור, לא הצלחתי להשתחרר מהחוויה של ה-16. ונהנתי. מאד. בדיעבד ואולי גם טיפה תוך כדי, שמתי לב שרוב השירים היו המקפיצים והמוכרים ביותר. מלבד 'אמן', היה לי חסר מאד עוד כמה שירים שקטים...זיקנה כבר אמרתי??? בכל מקרה, נשאר טעם של עוד. אבל לא עוד הופעות בת"א, בא לי משהו אינטימי באיזה קיבוץ נידח בקצה הארץ. תמונות ובעיקר משחקי עריכה, בעמ' של הלהקה.
 

MamoOoshA

New member
לגמרי לא עוד ת"א.

כלכך שמחתי שהם חוזרים למרכז, אבל זה לא היה זה. לא בגלל הלהקה, נטו אני. לא ברור למה, אבל לא מצאתי את עצמי שם. כאילו לא היה לי שם מקום. [אני אנצל את התגובה הזו לכתוב את החוויות שלי, כי אין לי כח להתחיל עוד תגובה
] מתוך כל הנסיונות למצוא את עצמי ולהרגיש שייכת, פתאום קלטתי שנשארו בערך חמישה שירים עד ההדרן, אז כבר וויתרתי על זה. ואז הם חוזרים, ואני שם לכמה רגעים קטנים, ובכ"ז לא לגמרי. עבורי ההופעה הייתה מ'קח אותי' ועד 'דונט לייק'- קצר מדי, וכנראה זה מה שמונע את ההרגשה הטובה כלכך של אחרי, שעוטפת אותי בדר"כ. הפעם, יותר מהכל, אני רוצה להודות על האנשים שיש לי בחיים בזכות הלהקה - אם הם אלו שיודעים להעביר את הזמן גם בקור המוגזם, אם זו ההיא שיודעת כמה אני צריכה את החיבוק אחרי, ואם זו ההיא שמגשימה לי חלום ילדות, ומגלה לי איך זה כשיש לך אחות קטנה [ועוד כמה דברים בדרך
]. ולמרות הכל, רוצה להודות הרבה ללהקה, כי הם בכ"ז הם. ותמיד שם. מחכה בקוצר רוח לחיפה, לתקן את ההרגשה. [ופתאום אני קולטת שלא כתבתי מילה על הבלאנס, וכמה זה לא בסדר מצידי. אמנם ישבנו יחסית רחוק, כי בכ"ז הם עובדים.. אבל זו הייתה חוויה בפני עצמה - אם זה לשמוע שיר חדש, או ביצועים באנגלית לאחרים. אם לראות את היחסים ביניהם, אומרים שלום וצוחקים. ובעיקר לראות [שוב] את האנושיות שלהם כשבאו לומר לנו שלום. תודה לכם, שאפשרתם בכלל שיהיו שם בפנים. תודה לך, פרח, שבזכותך גם אני זכיתי להיות שם בפנים
].
 
אני ממש מתנצל

שפיתיתי אותך להישאר מקדימה, שפיניתי לך מקום בשורה ראשונה ושהייתי הדבר הכי טוב שקרה לך בהופעה. פעם הבאה אשלח אותך מיד אחורה ;)
 

Edenlempert1

New member
טעינת מצברים חשובה.

בתקופה האחרונה קצת היו לי מחשבות והתלבטיות לגבי ההמשך שלי עם הלהקה וההופעות, שקלתי ברצינות יותר מאי פעם להפסיק לבוא להופעות... הרצון לראות את האנשים, החברים, מפה ובכלל, וגם המחשבה שאולי ההחלטה לגבי ההמשך סוף סוף תיפול, הביאו אותי להופעה הזאת. קודם כל, והכי חשוב! מדהים לראות אתכם כל פעם מחדש, אני מאוהב בכל אחד ואחד מהפורום, מהחברים, מהמעריצים, אין על החוויות שלנו, מלפני ואחרי ההופעות, פשוט אתם גורמים לי לחייך שבוע רצוף. הלהקה? שוב פלייליסט לא בשמיים מבחינתי, אבל החיבור שלו ככלל, יצר משהו מדהים, עם הדרן עוצר נשימה, אווירה בכוכבים עם האנשים הנפלאים, תודה על זה שאחרי 3 פעמים, לא החליפו לי את כשלא בוכה! וזכיתי לשמוע אותו לדעתי מאז חורשתא (חצי שנה כמעט). ערב מהנה במיוחד, תודה לכולם, אוהב אתכם!
 

מפתחSoul

New member
זה משהו רווח שמעניין לבחון אותו...

מה גורם לנו לחזור להופעות ולהנות מ- High שבוע אחרי. זה קורה לי מגיל 16. אם עד הצבא הכסף תמיד הופנה להנאות כי לא היו חובות (כמו עבודה, מימון אוני', למידה וכלי תחבורה) ויכולתי להרשות לעצמי לפקוד הופעות תדיר אז עכשיו בגיל 24 עם עבודה ולימודים לא קלים, לצד הוצאות לא קטנות בחודש אני פוקדת פחות. אבל ההנאה נשארת והכמיהה לקחת חלק בהוויה הזאת... לא נגמרת. יש משהו באנשים האלה שממגנט אותך. הכנות שלהם שזורה בכל תו ומילה, איך אפשר לא להתמכר ולא להתמסר? אז כשיכולה, מאפשרת לי את העונג הזה. תהנו כל עוד אתם יכולים לאפשר לעצמכם אותו לעיתים תכופות יותר. :)
 

Edenlempert1

New member
ללא ספק

יש בהם משהו ממכר, בהם עצמם, ובהופעות ככלל. גם אני קצת בבעיית כסף עכשיו, אמנם לא מאותן נסיבות, אבל אחרי ששברתי תרגל, פוטרתי, מתגייס עוד חודש, אז לעבוד אין ממש זמן... אבל אני דיי כשהתחלתי לבוא להופעות, קבעתי לעצמי עובדה, מחיר של כרטיס, לא ישנה את ההגעה שלי להופעה או לא. אצל כל אחד המצב קצת או הרבה שונה.. ככה שלהשוות אי אפשר ממש. אני רק יודע שאשתדל כמה שיותר לפקוד את ההופעות, גם אחרי הגיוס, עד שאמצה... :)
 

mrs sea

New member
כיף


להיות בבאלנס הייתה חוויה מדהימה, וזכות ענקית. אח"כ הופעה כמו שצריך, פלייליסט שבא לי בטוב עם אנשים אהובים. נהנתי
ובסוף, הקור המזעזע שהלך שם בחוץ היה לא אנושי!
הלהקה המקסימה הזאת, מושכת אלייה אנשים מקסימים שתענוג להכיר.. פשוט כיף.
 

Just Naomi

New member
ואוווו

אין לי כלכך מילים לתאר את החוויה הזאת, אבל זה תמיד מפליא אותי מחדש, שכל הופעה זו הופעה בפני עצמה! הכל שונה לי רק התחושות נשארות אותן התחושות שמחות ומענגות. אתמול אמרתי לאמא שלי אני זזה להופעה, אז היא אומרת לי מה לאיזה הופעה? אמרתי לה היהודים, אז היא עושה לי "מה? שוב..היהודים? לא תגווני? ואז בחיוך קטן+גיחוך "חשבתי שכבר התבגרת למוזיקה שלהם" הזהו שאני חושבת על זה..אני כל כך רואה את עצמי גם אמא לילדים הולכת להופעות שלהם, זה לא הקול,זה הכל!לא יודעת איך להגדיר אתזה ההופעות שלהם ממלאים לי מצברים,משמחות אותי,פורקן שאני מצליחה לאגור ולאגור ורק שם לפרוק. אז אני שמחה שמצאתי את מקומי בקומונה גדולה שאני מאמינה שמרגישה כמוני. מעבר לזה ההופעה הייתה טובה, אחלה פלייליסט שבעולם וכמו שעדי כתבה גם לי קצת התחשק על קצת שקט, נורא גם ציפתי לWERE DO YOU GO ולא היה, אבל גם מצאתי את עצמי בשירים האחרים..המקום בישבלי היה קצת מלא מידי, הרגשתי קצת חסומה פיזית להשתולל כמו שאני אוהבת,אבל חוץ מזה היה מקום טוב האנשים היו טובים ושמחה רצינית. כן וירבו הופעות במרכז שאוכל להגיע אליהם !
 
למעלה