M
mishel my bell
Guest
זה מתאים לנושא שלי - סליחה מראש על אורכם של הדברים - בד''כ ההודעות שלי דווקא מאוד קצרות זה קרה היום לפני שעות רבות ועד עכשיו זה לא עובר לי - אני מרגישה מין רצון לבכות וזה לא יוצא בגלל ההלם מהארס שלה - מהתגובות הציניות שלה מלאות הארס שלה - אני פשוט כבר לא יכולה יותר לדבר איתה !!! יש לי ''חברה'' שמשגעת אותי. אחרי ובתוך כל שיחה איתה (בטלפון) אני מרגישה משהו רע כזה..כאילו הכניסה לי סכין בלב..כאילו רוקנה אותי אנרגטית.. לא יכולה לתאר את ההרגשה.. היא מוציאה אותי מאיזון ומשיווי משקלי די בקלות, היא מכניסה המון ציניות וארס, לא קיים אצלה בלכסיקון המילים: סליחה, אני מתנצלת אם פגעתי בך כי היא טוענת שמעולם לא עשתה דבר שמצריך התנצלות (?!) היא קוטעת אותי כל הזמן, לא מקשיבה (כי היא קוטעת) ואני מבקשת ממנה שלא תקטע, זה לא עוזר - (היא בת 47) וזה משגע אותי, זה מוציא ממני את כל הכוחות כי אני צריכה לחזור כמה פעמים על אותו דבר ולאט כי היא תופסת לאט.. יש לה תגובות והערות של ילדה בת 3.. לפעמים היא פשוט סתומה !!! פסיכולוג אמר לי פעם שהיא פשוט בלתי נסבלת (מהסיפורים שלי) והוא פסיכולוג מאוד טוב לא איזה אהבל.. אולי הבעיה גם אצלי, לא יודעת..(אני יודעת שאני ביקורתית ומחפשת שלמות אך מנסה לעבוד על זה..) כמעט אחרי כל שיחה איתה אני מרגישה את זה..כאילו שמן נפגש עם מים, מישהו חידד לי למה אני מרגישה כך: ציפיות X נפגשות עם מציאות Y ואז יש מעין פיצוץ..הסכין הזו בלב..אני גם טעונה מאוד בגלל ההליכים המשפטיים המאוד קשים.. גם בזה היא כל הזמן נותנת עצות אך מעולם לא הציעה לי להתלוות אלי לפגישה אחת !! כי הרי 2 אזניים זה לא כמו 4 אזניים בפרט שהעורכת-דין שלי גוזלת את כל כספי והתחילה לנגוס בעזבון.. אני כ''כ זקוקה עכשיו לתמיכה והבנה..היא לא נותנת לי את זה !!! היא בכלל לא רגישה (רק לעצמה) אין לי משפחה, אני למעשה לבד בעולם משפחתית.. חוץ מזה ששתינו רווקות אין שום מכנה משותף.. היא מעולם לא יצאה מהבית (הורים) אני מגיל 0 גרתי לבד בבית-תינוקות בקיבוץ (תינוקת גרה לבד חח) אחרי הצבא עזבתי וגרתי במיליון דירות שכורות - היא לא עברה כלום !!! לא משברים קשים, כלום !!! לאחר שהוריה נפטרו היא המשיכה לגור בבית עם אחיה עד היום.. אימי החכמה (היא באמת חכמה אבל היא כבר לא איתי..די, אני בוכה) אמרה לי פעם שהיא מסכנה.. אני לא בטוחה שהיא מסכנה כי היא לא עברה שום טלטלות או דרמות בחיים שלה, שום משברים או התמוטטויות..היא חייה עם אחיה, הוא מסיע אותה, הם חיים כמו זוג.. אני יודעת שזה חולני אבל אולי זה עדיף על כל מה שהזכרתי קודם !!! אני באמת לא רוצה לשפוט אותה ואין לי זכות - אני גם יודעת שיש בה דברים טובים, אבל אני יודעת שאני חייבת להוריד את מינון השיחות (והורדתי) או לחתוך לחלוטין הבעייה שאין לי כרגע חברות אחרות.. יש לי חברה אחת חרדית שאני מסתדרת איתה מצויין אבל היא כל הזמן עסוקה (ילדים קטנים וכו') גם בבתי קפה שישבנו מאוד כייף לי איתה.. ועוד אחת שבהתחלה הסתדרנו טוב ובמשך הזמן הציניות שלה גברה ונעשתה מאוד ארסית, כמו סכין חד.. אבל יש גם גם הרבה ''חברות'' שמאוד איכזבו ופגעו בי ואני לא בקשר איתן וטוב שכך.. ולכן אני מחזיקה אותה על אש קטנה.. אני יודעת שזה לא בריא..אבל גם לא בריא להשאר לבד..היא ברירת מחדל..אני באמת לא אוהבת לומר על חברה שהיא ברירת מחדל אבל זאת האמת.. אני מכירה אותה כבר המון שנים.. אני חושבת שהיא פשוט מקנאת בי שאני מאוד עצמאית והיא מאוד לא.. מה לעשות כדי שהיא לא תצליח להביא אותי למצבים כאלה.. האם יש כאן מישהו/ית שעבר או עובר דבר דומה הרבה תודה
