פורום יקר

  • פותח הנושא ל3
  • פורסם בתאריך

ל3

New member
פורום יקר

שקט פה בזמן האחרון שאולי זה דווקא טוב כי כולם בסדר? ואולי כולם ישנים שנת חורף? ( שגם זה בסדר חחח). אז החלטתי להרים את הכפפה- ספרו מה עובר עליכם בימים אלה? איך אתם מעסיקים את עצמכם בקור הזה? איך הגוך והפרקים בעיקר מסתדרים עם הטמפרטורות שממשיכות לצנוח? מה חדש? מה ישן? ( איזה חופרת אני אימלה
). אז אני אתחיל- זה לא סוד שאני שונאת את החורף ( לא חושבת שהייתה הודעה לאחרונה שלא הזכרתי עובדה זו
) ושהפרקים שלי שונאים עוד יותר את מזג האוויר הזה. לא נעים אבל מחממים את הבית כל הזמן ( מזל שבעלי עובד חברת חשמל אחרת הייתי אבודה או נאלצת לנדוד כמו הציפורים לארצות החום
). אני יוצאת מהבית לסידורים לדברים הכרחיים אבל את הבילויים מעדיפה להשאיר מתחת לשמיכה ( או למזגן
) עם קפה וסיגרייה ( פויה לי
) ועם פינוקיים ביתיים. לאחרונה הבאתי הביתה גור פאג סיני שזה סוג הכלבים שאני הכי אוהבת ב-ע-ו-ל-ם!!!!!!!! לכלב קוראים סימבה והוא עוד מעט בן 3 חודשים. הוא מקסים ואני מאוהבת בו קשות והוא נקשר אלי כמו לחבל תבור והחתים אותי כאמא שלו. הוא בהחלט מספק לי תעסוקה ואני מחכה לרגע שישלים את חיסון המשושה ואוכל להתחיל להוריד אותו למטה. בנתיים למדתי אותו לעשות את צרכיו רק בחדר שלו בפינה מסוימת ואכן הוא למד מהר ( מי חכמי של אמא?
). אני נהנת מכל רגע ואין ספק שזה יהיה חכם להכניס כלב לחיי כרגע. מבחינת "so called " חברנו הזאב, אז אין הרבה שינויו. חזרתי לזריקות המתתרוקסט ( אחרי הפסקה די ארוכה) וקשה לי מאוד עם תופעות הלוואי. אפילו שזה בזריקות אני חווה 3 ימים של בחילות וחולשה נוראית, כאבי בטן והרגשה כללית זוועתית. נראה לי שאצור קשר עם הראומטולוגית לגבי החלפת טיפול שוב פעם ( למרות שאני לא בטוחה שנשאר משהו אחר בשבילי). כאבי הראש בזמן האחרון חזרו להיות איומים עם טישטושי ראייה בהתקפים וראייה כפולה. מחר יש לי תור לנויראופטימולוגית בנוגע ללחץ התוך גולגלתי המוגבר שיש לי אז אני מחכה לשמוע אם יש לה פיתרון נוסף עבורי כי זה די משבש את איכות החיים ואני ממש מנסה להמנע ממשככי כאבים. יש לי כאבי גב שמסתבר שהם בגלל בלט דיסק עם פריצה של עצבים החוצה שלוחצים אז האורטופד החליט על ארקוקסיה בשילוב עם פיזיוטרפייה כשלב ראשוני ומשם נתקדם. מקווה שלא נצטרך להתקדם וששם זה יעצר! חוץ מזה התחלתי סוף סוף לאפות וקצת לבשל ( הדרי לא נראה לי שאני עדיין יכולה להתחרות בפיצות ובאורז שלך
) . קניתי את הספר החדש של קרין גורן ואני בשלב של הדברים הקלים אבל הם די מצליחים והביקורות משבחות כך שאני מרוצה! חוץ מזה הכל כרגיל ונראה לי שבשלב זה אני אפסיק את המגילה ואחכה לתגובות שלכם.....
ערב מקסים לכולם
 

EastGirl83

New member
גם אני רוצה


בא לי מאודדדדדדדדד כלב קטן בבית.... אבל זה לא תלוי בי, זה תלוי גם במשפחה שלי....... ואת האמת, אני מאלה שמאחלים כבר שהחורף הזה יסתיים כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רוצה שמש, אני רוצה חום, אני רוצה לשבת בגופייה בבית קפה עם משקפי שמש וחוםםםםםםםםםם............ וכן, אפילו לשתות קפה חם! אני שונאת חורף!!!!!!!!!!! כבר הגעתי למסקנה שצריך חורף, אבל אין לי בעיה, שירד גשם בשעות הלילה המאוחרות עד הבוקר, ושירד רק בצפון!!!
דרך אגב, אפשר לראות תמונות של הכלבלב?
 

gaia20

New member
שבוע קשה עבר על כוחותינו

לצערי, היצורה המתוקה שעל שמה בחרתי את הניק שלי, הורדמה לפני כשבוע עקב מצב בריאותי גרוע שרק המשיך להתדרדר. במשך כשבוע היא הספיקה לקבל 2 התקפים שנראים כמו התקפי אפילפסיה, איבדה את ראייתה בעין אחת, השתתקה בגפיים האחוריות וגם עשתה על עצמה צרכים. בזמנו, לפני כשנה, דברתי עם חבר שאמר לי שכשיגיע הזמן אני אדע, ההתדרדרות היא מאוד מהירה וקשה לפספס את זה. אכן כמו שהוא אמר, שנה לאחר מכן - התדרדרות שנמשכה כשבוע בלבד, שבסופם החלטנו כל המשפחה שדי לה...הגיע הזמן לשחרר אותה. נפרדנו ממנה בצורה ראויה ומכובדת, בכאב לב נוראי ובבכי, אבל בידיעה שהיא לא הייתה יכולה לקבל בית יותר טוב והיא הולכת ממנו ללא כאבים או סבל מיותר. למחרת התקשרתי למישהי שאוספת אליה חתולים וכלבים והצעתי לה לבוא לאסוף את מה שנותר מהאוכל של גאיה. היא אמרה לי שרק לפני כמה ימים הגיעה אליה גורה בת חודשיים שנזרקה בצומת שוקת, בקור המקפיא של הלילה. למזלה של הגורה היא נאספה משם, טופלה ומחפשת בית. אותה אישה הגיעה אליה עם הגורה לאסוף את המזון וכמובן שנמסתי ברגע שראיתי אותה. יום שבת האחרון הלכתי לקחת את הגורה, אחרי מחשבה רבה האם אני מוכנה לעוד כלב. עכשיו היא פה... מפעל קטן לקקי-פיפי ולמזלי - היא הגיעה לכאן כשהיא יודעת שעושים רק בחוץ או על עיתונים
היא לא גאיה.... אבל אני מקווה שעם הזמן שעובר, אני אלמד לאהוב אותה כמו שאהבתי את גאיה.
 

oorriiee

New member
מצטערים לשמוע

הי הדר צר לי לשמוע על גאיה, גם אנחנו כבר נקשרנו אליה דרך הסיפורים, קשה להפרד מחיה אהובה קצת עדכונים...אז אני לא סובלת מאוד מהחורף (למרות שקר לי מאוד ואצבעות הידים קופאות לי מידי פעם עד כדי כך שאני פשוט לא מרגישה אותן , או מרגישה הפרק האחרון באצבעות הוא אבן שלא שייכת אלי, ואז אני פשוט משפשפת חזק חזק את הידיים ומשתדלת לשים אותם מתחת למיים חמים עד להפשרה - לא נעים, בהתחלה זה היה מלחיץ ועשוב התרגלתי) חוץ מזה כל מיני תופעות מוזרות בשפע..לחיים אדומות כמו תינוקת מתוקה...ואז נוספו פצעונים על הפנים כמו מתבגרת מצויה ואז כאבי בטן ורגליים נפוחות כמו אישה בהריון ונשירת שיער היסטרית כמו אחרי לידה...ולקינוח כאבי בירכיים וירכיים כמו זקנה מתלוננת. אהה שכחתי גם דלקת באפרכסת האוזן.. אני נשבעת לא עשיתי שום פירסינג באיזורים לא נורמלי... הבשורות הטובות הן שכל הבדיקות ללא שינוי, החלבון בשתן אפילו ירד לאחרונה (טפו טפו טפו) אז אל לי לקטר יתר על המידה שלא יהיה גרוע יותר!!!! מתי עושים מפגש?????????
 

ל3

New member
הדרי


היה לי בעייה עם הטופס 17 במרפאה ואחר כך התעכבתי הרבה אצל הרופאה עם טיפות הרחבה והכל אני אחזור אלייך מחר ונמשיך את השיחה. שולחת לך המון
וכפי שאמרתי הכלבה בטוח זכתה בפייס שהגיע אלייך ואני מאמינה שהמשפט " מי שהציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלאו" תקפה גם לבעלי חיים. את מקסימה וכל כך אנושית ממש חממת לי את הלב
 
אני משתתפת בצערך כל כך מוכר

כל כך עצוב , בת משפחה הלכה לעולמה . מקווה שהשארת לך זמן לעצמך ולאבל עצמו . גם אני איבדתי את כלבתי לפני כשנה+ כשראיתי שהיא לאמתפקדת וכל יום שהיא חיה מהווים יסורים בושה ( היא החלה לא לשלוט על צרכים) החלטתי לעשות למענה את מה שהייתי רוצה שיעשו גם לי וזה המתת חסד . מאוד קשה ליזום צעד כזה עוד יותר ליישם ועם כל זאת נראה לי הצעד הכי אצילי ונכון לעשותו הלוואי שכשיגיע זמני גם לי יאפשרו למות בכבוד ( רשומה בלילך - הזכות למות ב כבוד ) גם אני אימצתי כבר באותו היום כלבה שכבשה את לבבי , אומנם עברנו תקופה קשה משום שהייתה חולה מאוד כשקיבלנו אותה וגם המעבר החד בין כלבה אחת לשניה לא ממש הועיל אבל היום אני כל כך שמחה על שלקחנו אותה - איזה מזל שלא שמעתי לכל המלעיזים והמגעילים שחטפו פלצות מהמהלך . בכל מקרה שוב אני משתתפת בצערך מקווה שהכלבה החדשה תעזורלך ולו בכך שתצטרכי לטפל בה והכאב יופנה לעשיה טובה .
 

EastGirl83

New member
זה נוראי....


היה לי כלב במשך עשר שנים, וזה היה קשה מאוד להפרד ממנו... סוד קטן: כאשר אחי נפטר, או שהמחלה התפרצה (לאחרונה)... הכלב שלי (טומי) היה בראשי כל הזמן.... מה שבני אדם לא נתנו, הכלב היה נותן את החום כאשר צריך....... במיוחד במצבים קשים. אפילו אני זוכרת, שפעם אחת, כאשר אושפזתי בגיל צעיר יותר, אז אבא שלי הביא את הכלב למחלקה מבלי שאף אחד יראה כדי שאני אפסיק להיות עצובה. אם הייתי יכולה להביא כלב עכשיו, אז בכייף..... אבל זה לא תלוי רק בי.
 
למעלה