פרשת השבוע - "ויצא"

פרשת השבוע - "ויצא"

ב"ה שלום רב חברים, ברצוני להודיע על פתיחת לימוד ודיונים סביב פרשות השבוע. החברים מוזמנים להשתתף בלימוד ובדיונים. יוצגו הנושאים בכל שבוע ושבוע עפ"י פרשת השבוע. הנושא יוגש בפורום עפ"י פרד"ס התורה, תורת החסידות ועבודת השם. לדיון יצורפו היבטים בהלכה לפי מקורם בפרשת השבוע, ובעיקר נוכל לראות כיצד הלימוד התורני הוא אחיד בד' לשונות התורה (מקרא, מדרש, הלכה וקבלה) ומשמש כהוראה בעבודה הרוחנית. ------------------------------------------------------------------------------------------- פרשת ויצא "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" (כח, י). פסוק זה חובה בתוכו עניינים רבים. אנו ננסה לבחון אותם בכמה פנים ובתחילה נלמד לגבי דיוק הלשון של התורה, שהרי קיימא לן (ידוע לנו) שהתורה נוהגת בלשון קצרה ובתמצות רב. שאלה אם כן יש לשאול מדוע יש שימוש במילים קרובות במשמעותן זו לזו, הלא, לכאורה, מספיק הי' לנו השתמש במילה אחת "ויצא" או "וילך", ומדוע הכתוב מאריך בשימוש בשתי המילים הנ"ל? החברים בפורום מוזמנים להשתתף ולנסות לענות על השאלה הזאת כל אחד לפי ידיעותיו ויכולתיו, ואז נוכל לקיים לימוד ודיון מסודר בנושאנו זה. בהצלחה רבה לכולנו והמשך שבוע טוב ומבורך!
 

Mr Adam

New member
תשובות

רש''י עונה : "מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה". זאת אומרת נכתב פעמיים בשביל להדגיש שיצאת צדיק מן המקום עושה רושם הסבר יפה וברור של הרב''ש בדיוק לנושא הזה מתוך מאמר י' שנת תשמ"ה "ויצא יעקב" – יציאת צדיק מן המקום עושה רושם "עוד יש לפרש את המאמר הנ"ל, שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם, הכוונה על האדם, שבזמן שהצדיק בעיר, פירוש: שהאדם יכול להצדיק את ההשגחה, אז כשהוא מתגבר על מצבו שבו הוא נמצא, ואומר שבטח הקב"ה שהוא הטוב ומטיב מתנהג עמי בהנהגת טוב ומטיב, אלא שהוא רוצה שאני ארגיש כמו שאני מרגיש. נמצא שהוא מצדיק את ההשגחה, אז תיכף הוא רואה את חשיבותה של העבודה דלהשפיע ושל למעלה מהדעת, וזה נקרא שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה. שאז הוא רואה את כל המעלות.  יצא משם, היינו שיצא מלהצדיק את ההשגחה, ורוצה לראות הכל בתוך הדעת, אז הוא לא מרגיש שום טעם בעבודה דעל מנת להשפיע. אז פנה הודה פנה זווה פנה הדרה, ונופל שוב לתוך אהבה עצמית. פירוש: שאז אין לו שום מושג, רק בעבודה הנבנית על בסיס שבתוך הדעת. וזה נקרא, שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. ופירושו, שרק אז על ידי יציאת הצדיק, היינו בזמן שנופלת במוחו מחשבה: עכשיו שאני מרגיש טעם בעבודה, כבר אינני צריך ללכת בעבודה שלמעלה מהדעת, זה גורם לו ליציאת הצדיק מן המקום, וזה עושה לו רושם, שידע מהיום והלאה לשמור את עצמו, שלא לצאת מהעבודה של למעלה מהדעת. וכמו ששמעתי מאאמו"ר זצ"ל, שבזמן שהאדם אומר, שעכשיו כיון שיש לי תמיכה, וכבר איני עומד בין שמים לארץ, ע"כ אינני צריך ללכת בעבודה שלמעלה מהדעת – הוא מוכרח ליפול ממדרגתו, כיון שאז הוא פוגם בבחינת למעלה מהדעת.  נמצא לפי זה, שדוקא מהסתלקות המדרגה שהיתה לו, זה עושה לו רושם שידע עוד פעם איך להזהר, שלא יפגום בבחינת אמונה למעלה מהדעת, אלא תמיד להצדיק את ההשגחה העליונה."
 
יפה בחרת!

ב"ה דברי יקרות של רבנו הברכת שלום, דרכם אנו יכולים להבין ולו במעט את גודלה שלהתורה, שנאמר עליה תורה אור, תורה לשון הוראה! איך וכחצד ובילו אופנים להתייגע ולעבוד את הבורא עד ולזכות להשפיע נחת רוח ליוצרנו*. /////////////////////////////////////////////////// *נחת רוח - משמעו, להמשיך מטה את גילוי שמו ית' וית'. דהיינו, "נחת" מלשון הכתוב בזוהר הקדוש "נחית דרגיה" המורה על עניין דהמשכת האור העליון הנקרא "רוח" בסוד הכתוב "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ובעל הטורים מגלה לנו שזה רוחו של משיח, כי משיח לשון "המשכה" של האור העליון לעולמנו ממש.
 

Mr Adam

New member
תודה

"יתחזק נא ידיד נפש להאיר את אור חכמת הנסתר בעולם. עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלויה רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה. הנסתר יעמיד על רגליו גם את הנגלה." (הרב קוק, אגרות א) שנזכה
 
"רגל המותרת במקומה לא אוסרת שלא במקומה"

ב"ה בגמרא, במסכ' עירובין פרק שישי, דנים בסוגיות כיצד לאפשר לטלטל מ"רשות היחיד" ל"רשות הרבים" - כיצד לערב חצרות הסמוכות זו לזו ביניהן לבין עצמן וכן מבררים כללים כיצד ניתן לערב כנדרש בין החצרות ולאפשר מעבר למבוי בשבת. אחד הכללים הנלמדים שם נקרא "רגל המותרת במקומה לא אוסרת שלא במקומה" - פירושו, שאם בחצר האחת הותר לטלטל בין הבתים והן לחצר, הרי אין זה אוסר על בני החצר הסמוכה לה לטלטל בשבת, ושתי החצרות מותרות בטלטול מכוח העירוב שעשו ה אנשים ערב שבת קודש. הנה, דברי הראי"ה זצוק"ל כאן הם מאירים בבחינת "רשות היחיד", ודברים אלה יש להפיץ ברוב עם - רשות הרבים, ויפה שעה אחת קודם, עמ"נ "לערב" טרם כניסת השבת דהיא בסוד גמר התיקון ה"ס "שבת שלום", דהיינו, שלמות, שהבורא נקרא "שלום" (ראה מסכ' שבת דף י, עמ' ב') ומשמעו, שזוכים לגילוי שם השם בעולם בגאולה השלמה הנקראת "יום שכולו שבת", כפי שנלמד ממסכת תמיד ( לג ע"ב), מפרשת את המזמור כמדבר על יום שכולו שבת: "מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים". ואם נבחן לעומק יותר מדוע אסור לטלטל בשבת, ויש לערב קודם שבת, הרי נגלה לנו, שדברים יקרים אלה כמו שהצגת כאן, מי שיזכה להבין את מעלתם, הרי הוא כמערב לפני שבת ועושה מקומו ל"רשות היחיד", היינו הקב"ה נקרא "יחיד" ומקרב האדם מחשבתו ל"מעשה בראשית" ככתוב במס' שבת (דף י, ע"א) "תורתו מתי נעשית? אלא לומר לך: כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית" תורתו מתי נעשית? אלא לומר לך: כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית". יישר כוח גדול על הציטוט המעורר.
 

Mr Adam

New member
יפה אמרת בשביל להגיע לשבת

צריך להכין את הכלים תרם השבת שכבר ידוע לנו עניין השבירה(מגדל בבל) נמצע קודם כל בישראל ,זאת אומרת באנשים הרוצים רוחניות .בפשטות העניין מי שנמצע בראש הפירמידה עליו מוטלת החובה לעבוד בעבודה למעלה מהדעת(קודם אומות העולם)שאת זה הוא יכול לעשות כמו שאמרת ב"עירוב" תרם השבת,קשה לי למצוא דרך אחרת . שבהצלחת העניין החשוב הזה תלויה הבחירה בין "אחישנה" ל"בעיתה" . והלוואי שנלך כולנו ב"אחישנה" . שבוע טוב !
 

Mr Adam

New member
**

(קודם אומות העולם) = לפני אומות העולם זאת אומרת לפי הכלל מפנים לחוץ
 
תיקון - הגהה לשונית על הדברים בפרשת השבוע

ב"ה דברי יקרות של רבנו הברכת שלום, דרכם אנו יכולים להבין ולו במעט את גודלה של התורה, שנאמר עליה תורה אור, תורה לשון הוראה! איך וכיצד ובאילו אופנים להתייגע ולעבוד את הבורא עד ולזכות להשפיע נחת רוח ליוצרנו*. /////////////////////////////////////////////////// *נחת רוח - משמעו, להמשיך מטה את גילוי שמו ית' וית'. דהיינו, "נחת" מלשון הכתוב בזוהר הקדוש "נחית דרגיה" המורה על עניין דהמשכת האור העליון הנקרא "רוח" בסוד הכתוב "ורוח אלקים מרחפת על פני המים", ובעל הטורים מגלה לנו שזה רוחו של משיח, כי משיח לשון "המשכה" של האור העליון לעולמנו ממש. מכאן, יש להבין על דרך החסידות בכללות עניין יציאת הצדיק ממקום מושבו, כפי שיעקוב אבינו ע"ה עשה, שהוא סוד ירידת הנשמה מהעולם העליון לתחתונים ממש בסוד "חרן", היא נקראת "מלכות בלא תגא, היינו כתר, ואילו הנשמה בעת ירידתה מטה נקראת "יעקב" לשון "עקב" המרמז על ירידה והתפשטות מטה. ועל דרך העבודה, עניין יציאתו של יעקב אבינו דהוא בסוד ירידת הנשמה מאצילות לנקודת העולם הזה ואף למטה משם, ממש מ"עשרה טפחים" שהם בבחינת העולם שלנו, מגלה שהתנאי להמשכת הנשמה (הרצון לרוחניות) בגוף (הכלי להרגש התענוג), הוא רק דרך יגיעה ועבודה של האדם על הרצון שלו, כלומר, בכל רגע שהאדם מפנה מקום להשפיע לזולתו במקום לנצל את הזמן הזה לקבלת תענוג עצמי כלשהו ע"י ניצול הזולת, אזי האדם מרגיש בזה קושי רב, ועליו להתגבר מאוד, וזה נחשב אצל האדם לירידה ממש, משום שהוא מקבל על עצמו לפעול פעולות שאין גופו מחשיב, ואז הוא מרגיש "חרון אף" בסוד "חרן" כמובא במדרשי חז"ל, כי קשה לאדם רק להשפיע, כי מרגיש שממש מוסר נפשו לעשות השפעה לזולת. אלא, שמשם דווקא תצמח הישועה, היינו, השינוי הגדול והמיוחל בטבע האדם, שיתהפך לטבע דומה לבורא, היינו, לרצון להשפיע שז"ס שעיקוב אבינו יצא מחרן ברכוש גדול וכבד, דבר שגם הכין אותו לגדלות מוחין בסוד "ישראל".
 

coriatel

New member
סיום מדרגה-"ויצא" ותחילה של מדרגה חדשה-"וילך"

ויצא זה כמו שינוי בגישה. מתאר יותר יחס, אבדן יחס. וילך- פעולה, אולי לפי עבודת הקוים(ימין, שמאל, אמצע).
 

yosiaz10

New member
הברכה של יצחק

ישר כח על הפרשה בקשר ליעקוב שקבל במירמה את הברכה של עשו החשיבות של התרגיל הוא רק אחרי ששומעים את הברכה של יצחק מבינים את העניין .ולכן אמו של יעקוב ידעה את זה החשיפה שיש לאמא זה העיינין....
 
השבוע נלמד על פרשת "וישלח"

ב"ה נו... מה שמחכה לנו השבוע היא פרשת "וישלח". נבחן אותה הן השבוע על רובדי' והן כפי שהיא מתבטאת ומתגלה לדורנו זה, הדור האחרון, על תמורותיו המיוחדות...
 

yosiaz10

New member
פרשת וישלך שכם בן חמור

מה המשמעות של מעשה דינה ביתו של יעקוב בפנימיות התורה?
 
למעלה