המשפחה שלי [ואני כמובן] הוזמנו היום להדלקת נר ראשון אצל דודה שלי שגרה ברמת גן....... סבבה לחלוטין. מסתבר כשהגענו [באיחור של איזה שעה וחצי...] שכניראה שאני ואחותי לא היינו אמורות לבוא...
וכשחזרנו [לפני חצי שעה] לא הצלחנו להגיע לכביש שהיינו צריכים... ומה שגרם לך שנסענו ברחובות בני ברק... כאשר כולם שם מסתכלים עלינו ובוחנים אותנו....
ואני התחלתי להילחץ ולחשוב שמכאן אנחנו לא נצא לעולם.... ואי אפשר לשאול שם אף אחד איך לצאת....
בתוך תוכי הייתי על סף ההיסטריה....
אחרי סיבובים רבים, ודקות ארוכות [משהו כמו חצי שעה] שאנחנו מסתובבים בבני ברק... מצאנו את הכביש חזרה הביתה.... וזהו, נרגעתי, תודה לכול מי שקראה ותודה על כך שאפשר לפרוק פה...
כמו שאמרתי לקרן [תודה] שגרמה לי להבין שיש אנשים שלא מבינים... לא התכוונתי לפגוע, אמרתי את מה שהרגשתי... ולכן, אם משהי נפגעת מזה, פשוט על תקראו... ושוב קראתי את זה 100 פעם אולי משהו יכל לרמוז לפגיעה או זלזול כלשהו אולי רק הסמיילי היה מיותר, אבל כול השאר לא צריך לפגוע...