[Cיון]

מעט מבולבלת מכל סוגי האור הקיימים ואודה לעזרה קטנה בהגדרות לאור ישר, אור חוזר, אור מקיף, אור אינסוף ואם יש אור שפספסתי אז גם אותו

תודה מראש

 

[Cיון]

אם לחדד את השאלה

הבנתי שמתוך הצורך לתענוג אנו עושים מעשים המושכים אלינו אור, אך ישנו אור הנובע מהרצון לקבל לעצמו בלבד ויש אור הנובע מהרצון לקבל לעצמו על מנת להשפיע, נכון? האם האור הישר הוא האור של הרצון לקבל לעצמו בלבד והאור החוזר הוא הרצון להשפיע? האם אור אינסוף הוא למעשה הבורא, אור הבורא? ומהו אור מקיף, ההילה של האדם? אשמח למעט סדר בבלגן

 

[חסיד אשלג]

‫פרוש סוגי האורות כפי שהכלים מתפעלים מהם

אור ישר - אור עצמות הבורא שנמשך מאין סוף ואסור לשימוש הנבראים לאחר הצמצום, היינו הרצון לקבל לעצמו. אור חוזר - אור שאנו לא רוצים לקבל לעצמנו ודוחים אותו בעל מנת להשפיע, היינו הרצון לקבל על מנת להשפיע נחת רוח ליוצרינו בתורה ומצוות. אור מקיף - אור ששיך לנו או למדרגה מסוימת שלא עשינו לו עדיין כלים בתורה ומצוות על מנת להשפיע, והוא נמצא בינתיים מסביבנו או סביב אותה המדרגה מבחוץ. אור אין סוף - אור עליון שנמשך מעצמותו וממלא את כל המציאות של כלי הקיבול הרוחניים (שורש הנבראים), מלפני הצמצום שגרם לחלל הפנוי (שבו נבראו כל העולמות הרוחניים שאנו לומדים ומכירים, עד העולם הגשמי שלנו). כל סוגי האורות במילים של בעל הסולם - תע"ש, לוח התשובות לפירוש המלות, חלק א': א) אור (ח"א הסת"פ אות י"ח): היינו כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים. עי' אות ב' ואות כ"ד. ב) אור וכלי (ח"א או"פ ו'): הרצון לקבל שבנאצל נקרא כלי, והשפע שמקבל נקרא אור. ג) אור עגול (או"פ ח"א פ"א ק'): הוא אור שאינו עושה הבחן מדרגות. ד) אור פשוט (או"פ ח"א פ"א ל'): הוא אור הכולל בתוכו את הכלי עד בלי להבחין בין האור לכלי. ה) אור חכמה (או"פ ח"א פ"א נ'): הוא אור הנמשך לנאצל בהתפשטות א', שהיא כללות חיותו ועצמותו של הנאצל. ו) אור דחסדים (ח"א או"פ פ"א ה'): הוא אור מלביש על אור החכמה ונמשך לנאצל עם התגברות א'. לוח התשובות לפירוש המלות, חלק ב': ב) אור חוזר (ח"ב הסת"פ ע"ט): הוא האור שאינו מקובל בבחי"ד. פירוש, שהוא האור המיוחד למלא את בחי"ד והיא אינה מקבלתו, מסבת המסך המעכב אותו, ומחזירו לאחוריו. ופעולה זו, מכונה בשם זווג דהכאה (עי' הת"פ ח"ב אות כ"ב ד"ה והנה). וכל כלי קבלה שבפרצופים, מהצמצום ואילך, נמשכים מאו"ח הזה, שהוא משמש להם, במקום בחי"ד שבא"ס ב"ה. ג) אור ישר (ח"ב הסת"פ צ"ד): הוא האור העליון הנמשך מא"ס ב"ה, ומושפע בפרצופים, שמאחר הצמצום ואילך. והוא מכונה כן, להורות, שאינו מושפע בכלים דעגולים, וכן בכל מדרגות שאין בהן כלום מעביות דבחי"ד, זולת בספירות דיושר בלבד, על פי הכלל, אשר משפיע אינו משפיע זולת בדבר העב יותר, שהוא העביות שבבחי"ד. ד) אור מקיף (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא אור המיועד להתלבש במדרגה, אלא שמתעכב מחמת איזה גבול שבה. ויש בשם זה שתי משמעויות: א' שהוא הארה רחוקה. ב' שהוא הארה בטוחה, כלומר, שסוף סוף עתידה להתלבש שמה, כי האור "מקיף" עליה מסביב, ואין מניח לה שום מקום שתמלט ממנו, עד שתהיה ראויה לקבלתו בשלימות. ה) אור פנימי (ח"ב פ"א או"פ מ'): הוא האור המלובש בכלי.

 

[Cיון]

תודה רבה על ההסבר

 

[חסיד אשלג]

על לא דבר