../images/Emo10.gifאנשים טיפשים באמצע הדרך....
אמש נזפתי באמא ו... נפגעתי. כן אני יודעת שזה טיפשי מצידי אבל זה היה חלש ממני.היא היתה נהדרת כל היום ואז סירבה בלילה ללכת לישון ואני הייתי עייפה ממש.עד שהתרצתה היה קרוב לחצות. היא משמונה בלילה עד 11 לא הסכימה לאכול והייתי חייבת להפציר כי היא צריכה כדורים. רק אחרי שצעקתי אכלה.בזמן ההלבשת הכותונת לא שיתפה פעולה וכמעט נשכה אותי בטעות. ואז, היא השתוללה בשירותים ועשתה פיפי על הארץ, אז כעסתי עליה והיא חייכה חיוך מרושע ולא אופייני לה.ומה זה נפגעתי. בבוקר התקשרה האחיינית המתוקה שלי, ששוחררה מבסיס זיקית ובמקום לעלות על האוטובוס צפונה, הביתה באה לבקר את סבתא. אמא שלי, וגם אני התמוגגנו מאושר.וכשאחייניתי היתה צריכה לנסוע ליווינו אותה אמא ואני. ואז החל מצעד המטומטמים. " גברת מה את לוקחת את המסכנה במזג אוויר כזה?", היא היתה לבושה חם ועם שמיכה.ואישה שירדה מאוטובוס אליו עלתה אחייניתי, הניחה על אמא את הכרטיס שלה. מה זה רתחתי מכעס, מה אמא פח זבל? שלא כהרגלי, זרקתי את הכרטיס על הריצפה. בקונדטוריה כשקנינו את עוגת הגבינה של אמא נזף בי גבר זקן שאני לא מוציאה את אמא מספיק מהר לטעמו מהחנות. כל המצב רוח המרומם שהיה לאמא ירד והיא ביקשה הביתה. לא התפלאתי שהשמיים קדרו בדרך הביתה... מלאכי עליון בכו עם אמא...
אמש נזפתי באמא ו... נפגעתי. כן אני יודעת שזה טיפשי מצידי אבל זה היה חלש ממני.היא היתה נהדרת כל היום ואז סירבה בלילה ללכת לישון ואני הייתי עייפה ממש.עד שהתרצתה היה קרוב לחצות. היא משמונה בלילה עד 11 לא הסכימה לאכול והייתי חייבת להפציר כי היא צריכה כדורים. רק אחרי שצעקתי אכלה.בזמן ההלבשת הכותונת לא שיתפה פעולה וכמעט נשכה אותי בטעות. ואז, היא השתוללה בשירותים ועשתה פיפי על הארץ, אז כעסתי עליה והיא חייכה חיוך מרושע ולא אופייני לה.ומה זה נפגעתי. בבוקר התקשרה האחיינית המתוקה שלי, ששוחררה מבסיס זיקית ובמקום לעלות על האוטובוס צפונה, הביתה באה לבקר את סבתא. אמא שלי, וגם אני התמוגגנו מאושר.וכשאחייניתי היתה צריכה לנסוע ליווינו אותה אמא ואני. ואז החל מצעד המטומטמים. " גברת מה את לוקחת את המסכנה במזג אוויר כזה?", היא היתה לבושה חם ועם שמיכה.ואישה שירדה מאוטובוס אליו עלתה אחייניתי, הניחה על אמא את הכרטיס שלה. מה זה רתחתי מכעס, מה אמא פח זבל? שלא כהרגלי, זרקתי את הכרטיס על הריצפה. בקונדטוריה כשקנינו את עוגת הגבינה של אמא נזף בי גבר זקן שאני לא מוציאה את אמא מספיק מהר לטעמו מהחנות. כל המצב רוח המרומם שהיה לאמא ירד והיא ביקשה הביתה. לא התפלאתי שהשמיים קדרו בדרך הביתה... מלאכי עליון בכו עם אמא...
) באשר לרגשות האשם שלנו הכעס עליהן והכעס העצמי, אני מניחה שזה צל כזה שקשה לברוח ממנו.גם אני נפגעת כועסת ואחר כך מלאה רגשי אשמה. בראש יודעת שאין על מי לכעוס, לצעוק, להטיף, להתעמת או להפגע ובכל זאת!!!! שאין טעם לכעוס על עצמי כי בגדול אני עושה הרבה למענה ואם אני מפשלת פה ושם זה כי אני רק בן אדם, או כמו שאמא א' היתה אומרת : " יש לי רק שתי ידיים", אבל בלב אני עדיין מרגישה אשמה. לכן אנחנו פה להזכיר אחת לשניה שאנחנו עושות הרבה ומותר לנו להתעצבן לפעמים... שבת שלום