הפיה הקסומה שלי
New member
../images/Emo10.gif המכתב האחרון של רון ארד...
בשבועות הקרובים יחל מו"מ להשבת החיילים החטופים, אסור לשכוח את רון ארד! רון ארד בימים אלו בן 48! מצ"ב מכתבו האחרון של רון ארד למשפחתו לפני שנותק עימו הקשר כליל. רון ארד חייב להיות תנאי מהותי במו"מ, לאחר מכן לא יהיו יותר הזדמנויות... בשביל רון, קראו את התפילה בסוף מכתבו והעבירו את המכתב לכמה שיותר נמענים, על-מנת שגם בימים אלו, בייחוד בימים אלו, לא נשכח את רון, שיצא להגן על מדינת ישראל, ועדיין לא שב... לא שוכחים את רון ארד, יהודי... ישראלי... חייל... אח... היום יום ראשון (ראש השנה שלנו, אני חושב) 27/9/87 אני מוכרח לומר שאני מאד משתוקק לראות אתכם (הרבה זמן עבר, שנה נכון?) לפעמים אני חולם עליכם, אבל משתדל לא לחשוב יותר מידי במשך היום, כדי לא להיות יותר מידי מדוכא. בדרך כלל בריאותי טובה, ואני מרגיש טוב. הם מתנהגים למתייחסים אליי טוב. היד שלי משתפרת לאט לאט, אלב היא תהיה בסדר ביום שאחזור לפעילות מלאה (אם אלוהים והמנהיגים ירצו בכך, בברכת האל וברצונם הטוב של המנהיגים). אני מתפלל לכך כל יום שעות רבות ואני מקווה שאתם עושים את אותו הדבר. אני יודע שזה קשה לבקש אבל נסו לעשות הכל בשבילי. אני לא יודע איך, אבל בבקשה אימרו משהו שם למעלה, למנהיגים שלנו, לממשלה, לכל מי שיכול לעשות משהו להוציא אותי מכאן. עשו כמיטב יכולתכם כיוון שלבנון זה לא מקום להיות בו, וכיוון שאני מאד רוצה לראות את כולכם, שכן אדם לא צריך להיות מוחזק בשבי כשיש אפשרויות אחרות. עם תקווה ורצון טוב, כל דבר יכול לקרות. תפעלו כאילו אין זמן, אתם מוכרחים לדבר, אנחנו (השבויים בשני הצדדים) חיינו בידיכם ואנו שמים מבטחנו בכם. אני מוכרח לומר לך תמי, שעכשיו אני מבין את רצונך לעזור לאסירים (לאו דווקא לשבויי מלחמה), נושא שדיברנו עליו פעמים רבות. את יכולה לעשות משהו למען אסירי האירגון הזה, לעזור להם להעביר את הזמן ולחיות מעט יותר טוב (מעט יותר מזון, ספר תפילה, כל דבר שאת יכולה לעשות זה משהו!) את לא מתארת לעצמך כמה כל דבר קטן הוא בעל משמעות לאדם בודד ומרוחק. את הדברים החשובים ביותר שרציתי לומר לכם כבר כתבתי. אני בסך הכל בסדר ומרגיש בדרך כלל טוב. מתייחסים אלי טוב, אני חייב לבקש ממך לבנות את הבית שלנו (החדש), תמשיכי לגדל את הילדה שלנו כמיטב יכולתך (את יכולה לעשות זאת, אני מקווה שאראה את כולכם בקרוב) רק הסתכלו אחורנית ותראו שעברה שנה ומעט מאד דברים נעשו, השתדלו לעשות יותר לטובת כולנו... אני יודע שזה קשה אבל אימרו למישהו שעלינו לגשר על מחסומי השינאה, הפחד, החסרונות באמצעות איכפתיות, אהבה ורחמים... ע"י כך הכל יראה אחרת. שאלוהים יעזור לנו לראות אחד את השני בקרוב מאד בשנה החדשה הזו. בקרוב יהיה יום כיפור, ואני מתפלל איתכם ביחד שאלוהים יברך את כולנו. נקווה שהוא יעזור למנהיגים להחליט את ההחלטות הנכונות. אני מקווה שאת שומרת על עצמך וכל האחרים גם כן. אל תוותרי, עוד יהיו ימים אחרים. אני מנסה לא לוותר כמיטב יכולתי, אני עוצר את נשמתי ומחזיק אצבעות. אוהב את כולכם לעולם, רון היום, כעבור 20 שנה, שום דבר לא קרה. בואו נתפלל לשלומו של רון ארד (כפי שביקש במכתבו) גם בטיפת התקווה שנשארה לנו. "ריבונו של עולם, שמור על עמך ישראל מכל רע, שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך, זכה את עמך ישראל שיעזרו זה לזה, בטל מעמך ישראל כל גזרות קשות ורעות, זכה אותנו לקבל את השבוי רון ארד בריא ושלם". ונאמר אמן!
בשבועות הקרובים יחל מו"מ להשבת החיילים החטופים, אסור לשכוח את רון ארד! רון ארד בימים אלו בן 48! מצ"ב מכתבו האחרון של רון ארד למשפחתו לפני שנותק עימו הקשר כליל. רון ארד חייב להיות תנאי מהותי במו"מ, לאחר מכן לא יהיו יותר הזדמנויות... בשביל רון, קראו את התפילה בסוף מכתבו והעבירו את המכתב לכמה שיותר נמענים, על-מנת שגם בימים אלו, בייחוד בימים אלו, לא נשכח את רון, שיצא להגן על מדינת ישראל, ועדיין לא שב... לא שוכחים את רון ארד, יהודי... ישראלי... חייל... אח... היום יום ראשון (ראש השנה שלנו, אני חושב) 27/9/87 אני מוכרח לומר שאני מאד משתוקק לראות אתכם (הרבה זמן עבר, שנה נכון?) לפעמים אני חולם עליכם, אבל משתדל לא לחשוב יותר מידי במשך היום, כדי לא להיות יותר מידי מדוכא. בדרך כלל בריאותי טובה, ואני מרגיש טוב. הם מתנהגים למתייחסים אליי טוב. היד שלי משתפרת לאט לאט, אלב היא תהיה בסדר ביום שאחזור לפעילות מלאה (אם אלוהים והמנהיגים ירצו בכך, בברכת האל וברצונם הטוב של המנהיגים). אני מתפלל לכך כל יום שעות רבות ואני מקווה שאתם עושים את אותו הדבר. אני יודע שזה קשה לבקש אבל נסו לעשות הכל בשבילי. אני לא יודע איך, אבל בבקשה אימרו משהו שם למעלה, למנהיגים שלנו, לממשלה, לכל מי שיכול לעשות משהו להוציא אותי מכאן. עשו כמיטב יכולתכם כיוון שלבנון זה לא מקום להיות בו, וכיוון שאני מאד רוצה לראות את כולכם, שכן אדם לא צריך להיות מוחזק בשבי כשיש אפשרויות אחרות. עם תקווה ורצון טוב, כל דבר יכול לקרות. תפעלו כאילו אין זמן, אתם מוכרחים לדבר, אנחנו (השבויים בשני הצדדים) חיינו בידיכם ואנו שמים מבטחנו בכם. אני מוכרח לומר לך תמי, שעכשיו אני מבין את רצונך לעזור לאסירים (לאו דווקא לשבויי מלחמה), נושא שדיברנו עליו פעמים רבות. את יכולה לעשות משהו למען אסירי האירגון הזה, לעזור להם להעביר את הזמן ולחיות מעט יותר טוב (מעט יותר מזון, ספר תפילה, כל דבר שאת יכולה לעשות זה משהו!) את לא מתארת לעצמך כמה כל דבר קטן הוא בעל משמעות לאדם בודד ומרוחק. את הדברים החשובים ביותר שרציתי לומר לכם כבר כתבתי. אני בסך הכל בסדר ומרגיש בדרך כלל טוב. מתייחסים אלי טוב, אני חייב לבקש ממך לבנות את הבית שלנו (החדש), תמשיכי לגדל את הילדה שלנו כמיטב יכולתך (את יכולה לעשות זאת, אני מקווה שאראה את כולכם בקרוב) רק הסתכלו אחורנית ותראו שעברה שנה ומעט מאד דברים נעשו, השתדלו לעשות יותר לטובת כולנו... אני יודע שזה קשה אבל אימרו למישהו שעלינו לגשר על מחסומי השינאה, הפחד, החסרונות באמצעות איכפתיות, אהבה ורחמים... ע"י כך הכל יראה אחרת. שאלוהים יעזור לנו לראות אחד את השני בקרוב מאד בשנה החדשה הזו. בקרוב יהיה יום כיפור, ואני מתפלל איתכם ביחד שאלוהים יברך את כולנו. נקווה שהוא יעזור למנהיגים להחליט את ההחלטות הנכונות. אני מקווה שאת שומרת על עצמך וכל האחרים גם כן. אל תוותרי, עוד יהיו ימים אחרים. אני מנסה לא לוותר כמיטב יכולתי, אני עוצר את נשמתי ומחזיק אצבעות. אוהב את כולכם לעולם, רון היום, כעבור 20 שנה, שום דבר לא קרה. בואו נתפלל לשלומו של רון ארד (כפי שביקש במכתבו) גם בטיפת התקווה שנשארה לנו. "ריבונו של עולם, שמור על עמך ישראל מכל רע, שלח רפואה שלמה לכל חולי עמך, זכה את עמך ישראל שיעזרו זה לזה, בטל מעמך ישראל כל גזרות קשות ורעות, זכה אותנו לקבל את השבוי רון ארד בריא ושלם". ונאמר אמן!
