מה עושים עם בעל שממרר את החיים??!!

[mymika1]

../images/Emo10.gifמה עושים עם בעל שממרר את החיים??!!

השארתי לפני כשבוע הודעה בפורום "גרושים צעירים", אני עוד לא גרושה אבל נראה לי שדי בדרך. החלטתי לפתוח כאן הודעה כי אני קורסת כבר ממש, קורסת בעול, קורסת בקושי וקורסת נפשית , מפחדת ממש ליפול... אני נשואה מזה כ 5 שנים כמעט, בחורה צעירה שככל הנראה עשתה טעות והתחתנה צעירה יחסית , הביאה לעולם 3 ילדים יקרים מפז, וכרגע אני אוכלת את כל מה שבישלתי. היו את כל הסימנים כמובן של למה לא להתחתן עם הבעל שלי, אבל אני כמובן הייתי חייבת לעשות הכל כדי למרוד. כרגע אני במצב שבו הוא מתעלל בי נפשית ,יום יום, שעה שעה כמעט, הייתה גם התעללות פיזית בעבר שנפסקה. היחסים שלי עם בעלי היו מצויינים עד לפני כשנה בערך,לאחר שהוא סיים לרצות עונש מאסר של כחצי שנה . באותו זמן , נשארתי לבד עם שני ילדים קטנים, אחד בן שנתיים ואחר בן כשנה, ובהריון עם הילד השלישי , שנודע לי שאני בהריון ביום בו בעלי נשפט למאסר של 8 חודשים. הייתי מאוד אופטימית כל התקופה שהוא היה במאסר, לא נעזרתי באף אחד , אמא שלו פשוט החליטה להתנתק ממנו וממני גם לא עזרה בכלום, אפילו לא באה לבקר את הבן שלה בכלא, נאלצתי מרבית הפעמים ללכת , בחודש חמישי ,ושישי ושביעי עם שני זאטוטים קטנים לבית הסוהר פעם בשבוע כדי שהוא יוכל לראות את הילדים. באותה תקופה , כיוון שראה שאמא שלו מתנתקת ממנו, צבר כלפיה המון כעסים. אני תמיד דאגתי שיהיה טוב עם כולם, שיהיה שלום במשפחה, זה היה לי חשוב בגלל הילדים. שנינו, בעלי ואני גדלנו במשפחות חד הוריות ללא אבא בתמונה, אז היה לי מאוד חשוב לתת להם משהו אחר. בשעה טובה, השתחרר מהכלא לאחר קבלת שליש, והתחלנו לשקם את חיינו מהתחלה. היו המון חובות ,אבל הוא מצא עבודה מהר מאוד ככה שהצלחנו איכשהו להתסדר. ומאז, כל הכעסים שלו התחילו להיות מופנים כלפי המשפחה המורחבת. למה אמא שלו לא עזרה לנו? למה לא באה לבקר אותו? איך השאירה אותי ככה בהריון אפילו לא באה לבקר אותי להציע עזרה.. היא לא אישה עובדת ככה שיש לה את כל הזמן בעולם להגיע, אנחנו לא גרים רחוק ממנה. תמיד אמרתי לו שהיא תמיד תהייה אמא שלו , ולא משנה מה היא תעשה או לא הוא צריך לכבד אותה. נכון שכעסתי גם, אבל הבלגתי. במקביל החל לכעוס גם על אמא שלי.. למה לא עזרה לך יותר עם כסף? (היא עזרה מספיק, כל פעם שבאה אליי ., תמיד עם ידיים מלאות.) יאמר לזכותה גם שכשחודש לאחר שהוא התשחרר , ילדתי את הבן השלישי, ורק בזכותה היתה לי ברית. את זה הוא שוכח. עכשיו אנחנו במצב שהוא הצליח כבר להחרים את כולם, לא מוכן שלא אמא שלו ולא אמא שלי יתקרבו לפה, הספיק כבר לסלק את אמא שלי פעמיים מהבית בבושת פנים והתחיל להתעלל בי. כי פשוט אין לו מישהו אחר. כשהכרנו היה מוקף בחברים קרובים היום? לא מוכן שאף אחד יהיה חבר שלו, אומר שכולם זבל ואינטרסנטים. אני כל הזמן שואלת אותו "זה מה שאתה רוצה ללמד את הילדים?" כן הוא אומר לי שידעו שכולם בחוץ זבל, מי שלא עזר לי אני יראה לו מה זה כרגע אני נמצאת במצב של חוסר אונים כיון שכל יום כשנינו בבית , אחרי שאני חוזרת מהעבודה הוא מתחיל להטיח בי האשמות. גידופים, קללות, השפלות. בשבת אחת לפני כשלושה חודשים הרים עליי יד ליד הבן הבכור שלנו, בן שלוש וחצי. כמו מטומטמת לא הלכתי למשטרה. רק כי ריחמתי עליו שלא יחזור לכלא. ידעתי שאם יהיה בכלא, מה יהיה עליי ועל הילדים ? מי יפרנס אותי? אבל באותו יום החלטתי - אני רוצה להתגרש. בכל יום שעובר אני מתחננת אליו, שחרר אותי, למה אתה מאמלל אותי? אני לא מבינה איך עד היום השכנים לא הזמינו משטרה אחרי כל הצעקות שהם שומעים בבית. "אני לא מתגרש" את רוצה להתגרש? בבקשה! תחתמי לי על הבית. הבית- שאני נתתי עליו את כל המקדמה כי הוא הגיע בלי כלום, שעכשיו שווה בערך מיליון ש"ח , הוא רוצה את הבית! ולהשאיר אותי בלי כלום. אמרתי לו" בבקשה, קח מה שאתה רוצה מהבית , נמכור את הבית , קח את החצי שלך " לא! את כל הבית! בטח! ולאן אני אלך עם 3 ילדים????!!!! לרחוב.???? כל הזמן אומר לי במפורש שיאמלל אותי כל החיים ,אנחנו כבר למעלה מחצי שנה לא ישנים ביחד ואני פשוט חיה בתופת נוראית אני יודעת , הבאתי את זה על עצמי אבל כל כך כואב לי על הילדים שכל היום רואים את המריבות בינינו!!! איך אני יכולה לגרום לו להבין שהוא צריך לשחרר את הנישואים האלה?? אני לוקחת את הילדים לגן וכולם חושבים שהכל ורוד אצלי. בעבודה אני פשט נגמרתתתתתת, מתה בתוך עצמי והאושר היחיד שלי הוא הילדים המלאכים שלי .. שהם הדבר היחיד שנותן לי כוח. אני פשוט שבורה ,אתם חושבים שכדאי לי להתייעץ עם עובדת סוציאלית שמטפלת בי (בעקבות זה שהיה בכלא פניתי לרווחה) בבקקשה כל עזרה תעזור תודה לכל מי שמגיב מראש ושתהיה שבת שלום

 

[מלדה שלהב]

שלום לך

את מתארת חיים עם הרבה מאד כאב. מבלי להכיר אותך, ולמרות התחושות הקשות שאת מתארת, נשמע שיש לך את הכוחות להתמודד, לקבל החלטות ולהחזיר לעצמך את הכבוד העצמי ואת השליטה בחיים שלך. אם קבלת החלטה שאת לא רוצה להמשיך כך את החיים - למען עצמך ולמען הילדים שלך, את צריכה לפעול כדי לממש אותה. יהיו לבטח קשיים בדרך, אך גם במצב הנוכחי יש הרבה קשיים. רוצה להגיד לך כמה דברים: - ממש לא מגיע לך להאשים את עצמך על דברים שעשית בעבר (וגם לא מועיל). העבר עבר, יש רק ללמוד ממנו, אם אפשר, לגבי העתיד. - אחד הדברים הקשים היא להיות לבד עם "שק" הענק של הקשיים. כן, תפני לעובדת סוציאלית שאת מכירה או למרכז לטיפול באלימות במשפחה באיזור בו את גרה. את זקוקה לתמיכה, ייעוץ, ליווי, טיפול. את זקוקה למצוא בתוך עצמך את הכוחות שיעזרו לך ללכת בדרך שאת בוחרת. - תפני לקבל ייעוץ משפטי בכל נוגע לזכויות שלך (לנעמת וויצו יש לשכות משפטיות כמעט בכל עיר ועלות הייעוץ סמלית). את לא בת ערובה של בעלך. כל עוד לא תדעי מה זכויותיך את עלולה להאמין שיש אמת באיומים שלו. - הוא אכן עלול למרר את חייך. את לא יכולה באמת לעשות משהו כדי למנוע זאת כי אין לך שליטה עליו, על כוונותיו, על מעשיו. יש לך כן שליטה על מה שאת עושה, על צעדיך, על החלטותיך, על דרך ההתמודדות שלך. עצם ההתמודדות תחזק אותך. כשאת לא מתמודדת את מרגישה שאת מתה בתוך עצמך. מאחלת לך שתצליחי ואני כאן, אם אני יכולה להועיל.